ממחקר חדש עולה כי סוג ההזנה לאחר הלידה ויעילות ההאכלה הם שני הפקטורים החשובים ביותר הקשורים בהפרעה לשגשוג (FTT) או גדילה. בספרות מתוארים גורמים רבים הקשורים במצב זה, כולל פקטורים ביולוגיים דוגמאת גודל ההורים, פקטורים סוציאליים כמו מחסור, רמת השכלה נמוכה של האם וגודל המשפחה, ומגוון מצבים פיזיים.

במרבית המקרים המסלול המשותף והסופי הוא צריכת מזון לא-מספקת שאינה עולה בקנה אחד עם הצרכים והדרישות המטבוליות של הילד. עם זאת, למרות שקיימת ספרות ענפה באשר לגורמים הקשורים ב-FTT, מרבית המחקרים מוגבלים בשל גודל מדגם קטן, התבססות על בית חולים או מרפאה, או שימוש בנתונים רטרוספקטיביים.

בכדי לקבוע את תרומת גורמים פוסט-נטאליים להתפתחות FTT בילדות, עקבו במסגרת מחקר ALSPAC (Avon Longitudinal of Parents and Children) אחר 11,900 יילודים שנולדו בשבוע 37 עד 41 להריון, ללא מומים מג’וריים ועם מדידות מלאות של המשקל במהלך הילדות.

ההורים מילאו שאלונים באשר למאפיינים דמוגרפיים ונתוני האכלה, והחוקרים חישבו את העליה במשקל בתקופות שבין הלידה ועד גיל 8 שבועות, ומגיל 8 שבועות ועד גיל 9 חודשים. יילודים עם הפרעה בגדילה או FTT, שהוגדר כעליה במשקל מתחת לאחוזון 5, הושוו עם יתר היילודים בעוקבה, ששימשו כקבוצת ביקורת.

528 יילודים סבלו מהפרעה לגדילה בתקופה שמהלידה ועד גיל 8 שבועות, 495 סבלו מהפרעה כזו מגיל 8 שבועות עד גיל 9 חודשים. מניתוח התוצאות עולה כי פקטורים אימהיים שניבאו הפרעה בגדילה של היילוד כללו גובה מתחת ל-160 ס”מ וגיל מעל 32 שנים. מהלידה ועד גיל 8 שבועות, נמצא קשר בין הפרעה לגדילה ובין הפרעות במציצה בלא תלות בסוג החלב ותחלואות ביילוד. לאחר גיל 8 שבועות, יעילות ההאכלה, היכולת להתמודד היטב עם מזון מוצק, ומשך ההנקה , היו הגורמים המשפיעים ביותר על הגדילה.

הפקטורים החשובים ביותר לאחר הלידה הקשורים בהפרעה בגדילה הם סוג ויעילות ההאכלה לא נמצא קשר עם מצב סוציאלי או רמת ההשכלה של ההורים. בשמונת השבועות הראשונים לחיים, מציצה חלשה הינה התסמין המשמעותי ביותר הן בתינוקות היונקים מהשד או אוכלים מבקבוק. לאחר גיל 8 שבועות, משך ההנקה, כמות החלב שנצרך וקשיים בגמילה היו הפקטורים המשפיעים ביותר.

מגבלות המחקר כללו נתונים אודות ההאכלה שמקורם בדיווחי האמהות באמצעות שאלון ALSPAC (4 שבועות, 6 ו-15 חודשים), בעוד שנתוני המשקל נאספו מביקורים בשירותי בריאות (לידה, גיל 8 שבועות ו-9 חודשים).

החוקרים מסכמים וכותבים כי לתוצאות אלו מספר השלכות לשימוש קליני. ראשית, מדובר בתזכורת לכך שקשיים בהאכלה או האכלה איטית בשלב מוקדם עשויים להיות סימנים מוקדמים לצריכה לא-מספקת של מזון ואפשרות להפרעה בגדילה. שניתף חשיבות הורים התומכים בגמילת התינוקות בשלב מתאים של התפתחותם.

Arch Dis Child. Published online August 11, 2006.

לידיעה במדסקייפ