מה המשמעות הקלינית של hyperpyrexia ?

מה ההגדרה של המונח הלועזי ““hyperpyrexia?   האם מצב זה מהווה סימן מבשר לזיהום בקטריאלי מסוכן ? 

Hyperpyrxia מוגדר  כ”חום הגוף העולה מעל 41 מעלות”. מחקרים שדנים במצב זה בספרות הרפואית אינם מגיעים למסקנות אחידות לגבי טיב הזיהום. המאמר לפנינו שואף לבדוק באופן פרספקטיבי, האם היפרפירקסיה מצביע באופן אוטומטי על זיהום בקטריאלי והאם יש סימנים ספציפיים, המלווים את החום הגבוה  מאד,  המצביעים על האפשרות של זיהום חיידקי.

המחקר נערך בחדר מיון לילדים. כל  ילד או ילדה מתחת לגיל 18, שהובא לחדר מיון עם עלייה בחום הגוף מעל 41 מעלות נכלל במחקר. ב

נוסף לאנאמנזה ובדיקה קלינית, הוזמנו הבדיקות הבאות:-

ספירת דם.

תרבית דם.

תרביות מהלוע  לגילוי  זיהומים וירליים.

בתקופת המחקר ביקרו בחדר מיון 131000 ילדים ונוער. ביניהם 103 ילדים לקו בחום מעל 41 מעלות. ב 20 ילדים נמצא זיהום חיידקי רציני.  

אצל 20 ילדים נוספים הוכח שהם חלו בזיהום וירלי פעיל.  הסימנים הקליניים שהצביעו בכוון מחלה וירלית  היו הפרשה מן האף. מנגד, שלשול הייתה תופעה  אופיינית לזיהום חיידקי.

מבין הנתונים שנלקחו בחשבון ולא היה להם שום ערך באבחנה המבדלת היו גיל החולה, דרגת החום  וספירת דם לבנה.

מניתוח התוצאות מסיקים החוקרים כי חום גבוה מאד  לא יכול להוות אבחנה בין מחלה וירלית לבין מחלה חיידקית וכן אין סימנים קליניים מהסימנים שנבדקו, העוזרים באבחנה המבדלת.

הערת העורך

שתי תצפיות  חשובות במחקר זה:-

חום גבוהה מאד, אינו סימן מובהק של מחלה בקטריאלית, אלא מופיע בצורה שווה במחלה וירלית ובמחלה בקאריאלית.

ספירה לבנה ומבדלת אינה מבדילה בין מחלה וירלית לבין מחלה חיידקית. כדי להפיק מידע אבחנתי, רצוי לפחות להזמין גם שקיעת הדם. אם הספירה והשקיעה גם יחד גבוהים, אז הסיכוי שמדובר במחלה חיידקים גבוה יותר.

המאמר הופיע בירחון Pediatrics   מחודש יולי 2006

                  

Prospective evaluation of the risk serious bacterial infection un children who present to the Emergency Department with hyperpyrexia

Trautner BW, Caviness AC, Gerlacher G et al

Pediatrics   2006;118:34-40 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

השוואה בין טיפול אנטיביוטי באמפיצילין ואמינוגליקוזידים לעומת אמפיצילין וצפוטקסים (קלפורן) בפגים קטנים

השוואה בין טיפול אנטיביוטי באמפיצילין ואמינוגליקוזידים לעומת אמפיצילין וצפוטקסים (קלפורן) בפגים קטנים

מקור: Pediatric Research
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|14/06/2026

במחקר שפורסם ב־Pediatric Research בדקו החוקרים שני פרוטוקולי טיפול אנטיביוטי אמפירי בפגים שהינם מקובלים בפגיות ובארצות שונות; האחד טיפול באמפיצילין ואמינוגליקוזידים (כמו גנטמיצין או אמיקצין), והאחר אמפיצילין יחד עם צפוטקסים (קלפורן)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן