תינוקות, שנולדו טרם זמנם הם בסיכון מוגבר לפתח BPD (bronchopulmonary dysplasia). ממחקר חדש, שפורסם במהדורת יולי של The New England Journal of Medicine, עולה כי NO (nitric oxide) בשאיפה יכול להוריד את הסיכון בחלק מהתינוקות ויכול לשפר תוצאות קרדיאליות ותוך מוחיות.

למרות ש-NO אפקטיבי בטיפול ביתר לחץ פולמונרי בתינוקות, שנולדו במועד, מחקרים, שנעשו לאחרונה על תינוקות, שנולדו טרם זמנם, הניבו תוצאות שונות ומפולגות.

על מנת להעריך יותר את הטיפול ב-NO החוקרים ערכו מחקר, שבו השתתפו 600 תינוקות, שנולדו טרם זמנם, השוקלים בין 500 ל-1250 גרם, ושנזקקו לתמיכה נשימתית בגיל של בין 7-21 יום.

משקל הלידה הממוצע היה 760, גיל ההיריון הממוצע היה 26 שבועות ורובם היו חשופים לטיפול בסטרואידים טרם הלידה וטופלו בסורפקטנט. לכמעט מחצית מהתינוקות ניתן ויטמין A.

החולים חולקו רנדומלית לקבל טיפול ב-NO, שהתחיל ביום ה-7 לחייהם, בקצב של 20 ppm ובהמשך ירידה איטית במינון של NO לתקופה של לפחות 24 יום, או לקבלת פלצבו.

תינוקות, שטופלו ב-NO היו יותר עתידים לשרוד עד לגיל 36 שבועות בלי לפתח BPD (44.9% מול 36.8%, p = 0.04 ), הם שוחררו מוקדם יותר (p = 0.04) ונזקקו לטיפול תחליפי בחמצן לתקופה קצרה יותר (p = 0.006).

אך החוקרים מצאו, שטיפול ב-NO בשאיפה, היה יעיל בתינוקות בגילאים 7 ו -14 יום, אך לא בגילאים 15 ו-21 יום. משקל התינוקות לא השפיע משמעותית על התוצאות.

בנוסף, לא היו הבדלים משמעותיים בשכיחות של סיבוכים של פגות, כגון ספסיס, NEC (necrotizing enterocolitis) ורטינופתיה של פגות. לא אירעו תופעות לוואי בטווח הקצר מהטיפול ב-NO בשאיפה.

המחקר השני, שנערך היה דומה למחקר הראשון. במחקר השני השתתפו 793 תינוקות, שנולדו לפני שבוע 34 של היריון עם משקלי לידה, שנעו בין 500 ל-1250 גרם. כל התינוקות נזקקו להנשמה מלאכותית.

התינוקות חולקו רנדומלית לקבל פלצבו (395 תינוקות) או NO בשאיפה במינון של 5 ppm למשך 21 יום או עד אקסטובציה (398 תינוקות). הטיפול הותחל תוך 48 שעות מהלידה ונמשך עד לחציון של 14 יום (נע בין 0 ל-24 יום).

לא היה הבדל משמעותי בין שתי הקבוצות בהישרדות עד לשבוע 36 או בהתפתחות BPD, אך היה הבדל משמעותי בקבוצת הטיפול רק בקרב תינוקות עם משקלי לידה, שנעו בין 1000-1250 גרם (38.5% מול 64.1%, p = 0.004).

טיפול ב-NO הוריד סיכון לדימום תוך מוחי, לפריונטריקולר לויקופלקיה או להגדלת חדרים (17.5% מול 23.9%, p = 0.03) ללא העלאת השכיחות של דימום ריאתי או תופעות בלתי רצויות אחרות.

לבסוף, נערכה השוואה בין שני המחקרים בכדי לקבוע משתנים, שיכולים להסביר את השונות בתוצאות של שני המחקרים. במחקר הראשון, הטיפול ב-NO הותחל לא לפני 7 ימים לאחר הלידה בניגוד למחקר השני שם הוא הותחל ביום 1 או 2 לחיים. בנוסף, המשך והפיק של המינון הכולל של NO היה גבוה יותר.

שני קבוצות החוקרים סיכמו כי יש צורך במעקב ארוך טווח, שיקבע את התוצאות הפולמונריות והנוירוקוגניטיביות השייכות לטיפול ב-NO.

N Engl J Med 2006;355:343-364

לידיעה במדסקייפ