זיהום בסטרפטוקוקוס מקבוצה B (GBS) נשאר הגורם העיקרי לספסיס בתינוקות.

כיום, הקוים המנחים להתנהלות עבור תינוקות שנולדים לאימהות עם סטטוס בלתי ידוע של GBS בלידה אינו ברור.

בקבוצה זו, שעברה תצפית של 48 שעות לפחות, שיטה מהירה לגילוי קולוניזציה של GBS תאפשר הערכה וטיפול ממוקדים וכן תמנע עיכוב שחרור מביה”ח.

מטרת המחקר הנוכחי הייתה להעריך את תוקפו של RT-PCR פלורסנטי מהיר בהשוואה לתרבית הסטנדרטית כדי לגלות קולוניזציה של GBS בתינוקות שנולדו לאימהות עם סטטוס GBS לא ברור בלידה.

התינוקות הנבדקים היו מעל גיל הריון של 32 שבועות שנולדו לאימהות עם סטטוס GBS לא ברור בלידה.

דגימות נלקחו מהאוזן, אף, רקטום ואספירציה של הקיבה עבור תירבות מיידי ו- RT-PCR לאחר אקסטרקציית DNA ע”י שימוש ב- LightCycler.

גיל ההיריון הממוצע של אוכלוסיית המחקר היה 38 שבועות ומשקלם הממוצע היה 3002 גר’.

רמות קולוניזציית GBS בתרבית היו 17% ו- 51% ע”י RT-PCR.

סך הרגישות, הספציפיות וערכי הניבוי החיוביים והשליליים של ה- RT-PCR היו: 90%, 80.3%, 28% ו- 98.9%.

RT-PCR מסתכם ברמת גילוי גבוהה פי 3 של קולוניזציית GBS ובעל ערכי ניבוי שליליים מצויינים בקוהורטה של תינוקות עם מצב אימהי לא ידוע של GBS בלידה.

לפיכך, RT-PCR מהווה כלי קליני מועיל עבור תינוקות המצויים בסיכון לזיהום GBS פולשני.

הערות עורך:

לא ברור לי לגמרי מהי מטרת הגילוי המהיר של GBS. אני סבור כי עדיף לטפל לפי מצב הילד, אם הילד נראה חולה אזי יש צורך לטפל בו ללא תלות למצב הקולוניזציה של GBS אצל האם, ובמידה והילוד בריא, אזי לא ממש משנה מצב הקולוניזציה אצל האם. בכל מקרה בארץ לא משחררים לפני 48 שעות. מניסיוני בעבודתי בצפון אמריקה הנטייה אצלם לחשוב הינה שכאשר האם אינה נשאית של GBS הרי שלא יתכן ומעורב כאן זיהום, ופעמים רבות הם נופלים בפח.

Real-Time Polymerase Chain Reaction for the Rapid Detection of Group B Streptococcal Colonization in Neonates

PEDIATRICS Vol. 118 No. 1 July 2006, pp. 14-22 (doi:10.1542/peds.2005-1594)