ממחקר חדש עולה כי תינוק לאם עם סכרת מסוג 1 או 2, שאובחנה עוד לפני ההריון, מצוי בסיכון גדול פי 3 לתמותה בתקופה פרינטאלית (סביב הלידה), וסיכון מוגבר פי 2 למומים מולדים, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

התוצאות מטרידות בעיקר לאור השכיחות הגוברת של סכרת מסוג 2 במבוגרים-צעירים, והעדויות לפיהן נשים במחקר קיבלו טיפול תת-אופטימלי לפני ההריון, ומיעוטן היו מאוזנות מבחינת רמות הסוכר במהלך הטרימסטר הראשון.

החוקרים אספו נתונים מ-2359 נשים סכרתיות שאובחנו לפחות שנה לפני הכניסה להריון. 1707 אובחנו עם סכרת מסוג 1, 652 עם סכרת סוג 2.

596 נשים (37%) שמרו על איזון הדוק של רמות הסוכר, כפי שבא לידי ביטוי ברמות HbA1c נמוכות מ-7%. חציון רמות HbA1c עמדו על 7.9% בקרב אמהות לילודים עם מומים מולדים, 8% בנשים שילדו עובר-מת או שתינוקן נפטר בתקופה נאונטלית ובנשים עם ילוד בריא שהיה חי לאחר 28 ימים עמדו רמות HbA1c על 7.4%.

שיעורי התמותה הפרינטאלית היו דומים בקרב נשים עם סכרת מסוג 1 או סכרת סוג 2 31.7 ו-32.2 ל-1000 לידות, בהתאמה, סיכון שהיה גבוה כמעט פי 4 בהשוואה לשכיחות של 8.5/1000 באוכלוסיה הכללית בשנת 2002.

החוקרים זיהו 141 מומים מולדים מגו’ריים בילודים לנשים הרות (46/1000 לידות), לעומת 21/1000 באוכלוסיה הכללית (Prevalence Ratio=2.2).

עליה בעלת משמעות סטטיסטית במומים בקרב ילודים לנשים סכרתיות זוהתה במערכת העצבים (PR=2.7) ובלב (PR=3.4). מרבית המומים במערכת העצבים המרכזית היו קשורים ב-Neural Tube Defects, ולכן החוקרים ייעצו לנשים סכרתיות להעלות את מינון החומצה הפולית הרגיל עד 12 שבועות לפני הכניסה להריון.

החוקרים מוסיפים כי דרושים מחקרים נוספים בכדי לברר כיצד ניתן לשפר את תוצאות ההריונות של נשים סכרתיות.

BMJ Online First, 2006.

לידיעה במדסקייפ