ממחקר שהתפרסם לאחרונה עולה, כי לילדים יש פחות פסיכופתולוגיה אם מצליחים לטפל בדיכאון של אימותיהם.

החוקרים כותבים, שלילדים להורים עם דיכאון, יש שיעורים גבוהים של הפרעות חרדה ודיכאון, שמתחילות מוקדם ולעיתים קרובות גם ממשיכות בבגרות.

במחקר השתתפו 151 ילדים לאימהות הסובלות מדיכאון, בגיל 7-17 שנים. החוקרים עקבו אחרי ההשפעה שהיתה לטיפול נוגד הדיכאון שהאימהות קיבלו על הילדים. מצב הילדים נבדק כל 3 חודשים.

החוקרים מדווחים, שהפוגה בדיכאון של האם אחרי 3 חודשים של טיפול, היתה קשורה בהפחתה מובהקת בשכיחות התסמינים ובשיעור האבחנות של הילדים. שיעור האבחנות בילדים לאימהות שטופלו בהצלחה פחת ב- 11%, כאשר בילדים לאימהות בהם הדיכאון לא טופל בהצלחה, השיעור עלה ב- 8%.

מבין הילדים שאובחנו כסובלים מהפרעות שונות בתחילת המחקר, 33% הגיעו להפוגה בעקבות הצלחה של טיפול נוגד דיכאון באם. רק 12% מהילדים לאימהות בהם הטיפול נכשל, הצליחו להגיע להפוגה.

תוצאות דומות נראו גם בבדיקה לפי התסמינים של הילדים. תגובה של האם לטיפול, היתה קשורה בהפחתה מוהבקת בשכיחות התסמינים בילדים.

החוקרים מסכמים, שלטיפול נוגד דיכאון באם, יש השפעה חיובית גם על האם עצמה וגם על הילדים שלה. כשלון של טיפול באם, קשור בעלייה בשכיחות של פסיכופתולוגיה בילדים שלה.

JAMA. 2006;295:1389-1395

לידיעה המלאה במדסקייפ

לתקציר המאמר