תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מציגות את השינויים בתפקוד הלב בקרב ילודים הסובלים מאנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית במהלך היפותרמיה טיפולית מתונה ובמהלך החימום מחדש, באמצעות אקו-קרדיוגרפית דופלר.

במחקר נכללו 7 ילודים אספיקסיים (שנולדו במשקל לידה 1840-3850 גרם; עם pH של 6.70-6.95 בעורק השליה) שטופלו באמצעות היפותרמיה כלל-גופית מתונה. בכל הילודים נמדדו הפרמטרים ההמו-דינמיים ממש לפני החימום מחדש (ב-°C33) ובמהלך החימום מחדש הפסיבי (ב-35°C ו-37°C). הפרמטרים שנמדדו היו: קצב הלב, לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי, טמפרטורת ליבת הגוף והפריפריה, ערך ה- ejection timeבחדר שמאל, מהירות הזרימה הממוצעת באאורטה, נפח הפעימה ותפוקת הלב.

קצב הלב פחת במהלך ההיפותרמיה, ולא דווח על מקרים של ברדיקרדיה עם קצב לב מתחת ל-80 פעימות בדקה. ההבדל החציוני בין טמפרטורת ליבת הגוף והפריפריה פחת מערך של 2.0°C (טווח של 06.2°C) במהלך ההיפותרמיה, לערך של 0.7°C (טווח של 0.41.9°C) בטמפרטורת גוף תקינה.

תפוקת הלב פחתה לערך של 67% ונפח הפעימה פחת לערך של 77% מהרמה שלפני ההיפותרמיה. קצב הלב החציוני עמד על ערך של 129 פעימות לדקה לפני החימום מחדש וגבר לקצב של 148 פעימות לדקה במהלך השלמת החימום מחדש. תת-לחץ דם לא נצפה לפני החימום הפסיבי מחדש ובמהלכו.

לפני החימום מחדש, במהלכו ובסיומו, עלו ערכיהם של הפרמטרים הבאים: מהירות זרימה ממוצעת באאורטה (ערך חציוני של 44, 55, ו-58 ס”מ לשניה, בהתאמה), נפח הפעימה (ערך חציוני של 1.42, 1.55, ו-1.94 מ”ל לק”ג, בהתאמה), ותפוקת הלב (ערך חציוני של 169, 216, ו-254 מ”ל לק”ג לדקה, בהתאמה). ערך ה- ejection timeשל החדר השמאלי לא השתנה.

החוקרים מסיקים כי היפותרמיה כלל-גופית גרמה לירידה בתפוקת הלב, שהגיעה לרמות הנורמליות עם השלמת החימום מחדש הפסיבי, כשטמפרטורת הגוף תקינה. הם טוענים כי נראה שמנגנונים קרדיווסקולריים פיזיולוגיים מתפקדים בשמירה על פרפוזיה מספקת ברקמה ועל רמות חומצה לקטית תקינות בדם.

PEDIATRICS Vol. 117 No. 3 March 2006, pp. 843-850

הערות עורך:

אנו יודעים כי להיפותרמיה השפעה על המדדים ההמודינמיים בגוף. לכן, חשוב מאד להיות מודע להם ונהוג בהתאם. אחת מן ההשלכות של כך הינן הקרור והחימום (ההפשרה), שיש לבצע באיטיות ובהדרגתיות.