במחקר מובאים נתונים אודות שכיחותיהם של דפוסי תגובות שמיעה ספציפיים, העדר תגובות שמיעתיות בגזע המוח (ABRs) והימצאות הנפקות אוטו-אקוסטיות (OAEs) בילודים שעברו בדיקות סקר לשמיעה ביחידה לטיפול נמרץ ילודים (NICU). פרופיל זה, שסווג כנוירופתיה שמיעתית או דיס-סינכרוניה שמיעתית (AN/AD) הינו פגיעה תפקודית בהעברה הנוירונלית או בהעברה בגזע המוח המופיעה בילודים שבהם תאי השערה החיצוניים מתפקדים באופן תקין. למרות שפרופיל AN/AD נקשר לגורמי סיכון מסוימים, לא ידוע מהי שכיחות הופעתו וכיצד לחזות אותו.
במסגרת המחקר בוצעה אנליזה של תוצאות שהתקבלו במדידות אלקטרו-פיזיולוגיות ושל סקירת הרשומות הרפואיות. החוקרים בדקו את הקשר בין פרופיל AN/AD לבין הגורמים הבאים: מין, גיל הלידה, שימוש בתרופות אוטו-טוקסיות, משקל לידה נמוך, היפר-בילירובינמיה, מיימת ראש, דרוג אפגר נמוך, אנוקסיה, סינדרום מצוקה נשימתית, יתר לחץ דם ריאתי, דימום בין-חדרי, ריבוי לידות, פעילות פרכוסית והיסטוריה משפחתית.
החוקרים מצאו כי 115 (24.1%) מתוך 477 הילודים נכשלו בבדיקת ה-ABR באוזן אחת או בשתי האוזניים והופיעה בהם העברה בי-לטראלית של OAEs. השוואות הילודים המתאימים לפרופיל ה- AN/ADלאלו שאינם מתאימים לפרופיל זה נמצאו שליליות פרט ל-3 מקרים: ילודים הסובלים מהיפר-בילירובנמיה וילודים שנטלו vancomycin או furosemide. מודל אנליזת רגרסיה לוגיסטית לא אפשר זיהוי של ילודים הנתונים בסיכון לפרופיל AN/AD יוני-לטראלי או בי-לטראלי.
החוקרים מסיקים כי יש לבצע את סריקת הילודים ביחידה לטיפול נמרץ ילודים באמצעות בדיקת ה-ABR תחילה, ולאחר מכן לבדוק OAE במקרים של כשלון בבדיקת ה-ABR. החוקרים מציינים כי ישנו צורך בביצוע מחקרים נוספים משום ששכיחות מקרי פרופיל ה- AN/AD עמדה על 24% באוכלוסיה זו, המצויה בסיכון.
PEDIATRICS Vol. 116 No. 4 October 2005, pp. 933-938
הערות עורך:
כיום אנו נמצאים בפיתחו של עידן שבו נבצע בדיקות סקר לשמיעה אצל כל היילודים. ייתכן כי ביילודים בסיכון לפגיעה בשמיעה עלינו לבצע תחילה ABR ורק לאחר מכן OAE.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!