בדיקות סריקה לגילוי סוכרת במהלך ההריון הינן טיפול שגרתי בבריטניה, חרף העדרן של עדויות התומכות בביצוען. באוסטרליה, למשל, לא שכיח לבצע סריקה ולטפל בסוכרת הריונית. מטרתו של המחקר האקראי והמבוקר היתה לקבוע האם קיים יתרון בביצוע הבדיקה ובמתן טיפול.

במחקר השתתפו נשים בין השבועות 24-34 להריון שסבלו מסוכרת הריונית. הנבדקות חולקו באקראי לקבוצת ההתערבות (490 נבדקות) או לקבוצת הטיפול השגרתי (510 נבדקות). ההתערבות שניתנה כללה ייעוץ תזונתי, מעקב אחר רמות הגלוקוז בדם, ומתן אינסולין (במידת הצורך). הטיפול באינסולין ניתן במידה ונתקבלו שני מדדים לא תקינים של רמות הגלוקוז בדם (מעל 99 בצום או מעל 126 כשעתיים לאחר הארוחה).

מדד התוצאה העיקרי היה סיבוכי לידה רציניים שכללו תמותה, shoulder dystocia, שבר, או שיתוק עצבי. נקודת סיום משולבת זו הופיעה בשכיחות גבוהה יותר בקבוצה שלא טופלה (4% לעומת 1%; P = 0.01; 34 מקרים שחייבו טיפול; עם 95%CI, 19-104).

בקבוצה שלא טופלה התרחשו 5 מקרים של תמותה (1%), בהשוואה לאף מקרה בקבוצת ההתערבות. לא נתקבלו הבדלים בשיעור הלידות הקיסריות (31% לעומת 32%) או בשיעור מתן טיפול הזנה מיוחד לילוד בין שתי הקבוצות.

3 חודשים לאחר הלידה נבדקו מצב הרוח ואיכות החיים של המשתתפות. תוצאות טובות יותר דווחו בקבוצת ההתערבות, אולם, ביותר מ-40% מהנבדקות הופסק המעקב, דבר המגביל את יכולת הערכת ההשפעה על התוצאות.

המחקר מצדיק את הסריקה והטיפול המבוצעות בארצות הברית, שכן מתן הטיפול מוביל לירידה בשיעור סיבוכי הלידה החמורים. הטיפול איננו מקטין את הסיכון לצורך בניתוח קיסרי או למתן הזנה מיוחדת לילוד, ויתכן כי הוא משפר את איכות חיי האם, אם כי המידע שהתקבל בנוגע לתוצאה זו הינו מצומצם.

חשוב לציין כי המחקר לא בדק האם כדאי יותר לבצע סריקות בכל הנשים ההרות או רק באלו שמצויים בהן גורמי סיכון להופעת סוכרת הריונית.

לתקציר הידיעה

 N Eng J Med 2005; 352: 2477-86