ילדים עם נכות קשה על רקע שיתוק מוחין (cerebral palsy- CP), נמצאים בסיכון לשברים מטראומה קלה, הקשורים בצפיפות עצם (BMD) נמוכה.

חוקרים ביקשו לבדוק אם תקופות עמידה ממושכות יותר, יביאו לשיפור בצפיפות העצם בעמוד השדרה ובטיביה הפרוקסימלית של ילדים אלו.

החוקרים בדקו 26 זוגות של ילדים עם CP, שהותאמו לפי צפיפות עצם. הזוגות חולקו אקראית לקבוצת טיפול, במסגרתה משך העמידה הרגיל הוארך ב- 50%, ולקבוצת ביקורת.

לאחר 9 חודשים, משך העמידה הממוצע בקבוצת הביקורת היה 80.5% מהממוצע ההתחלתי, בהשוואה למשך ממוצע של 140.6% בקבוצת הטיפול.

בקבוצת הטיפול נרשמה עלייה ממוצעת של 8.16 מ”ג לס”מ (+6%) ב- BMD של חוליות עמוד השדרה. לעומת זאת, ב- BMD של הטיביה נרשמה ירידה של 0.85 מ”ג לס”מ בקבוצת הטיפול בהשוואה לקבוצת הביקורת.

ייתכן כי טיפול בעמידה ממושכת יותר יביא להפחתה בסיכון לשברים של החוליות, אולם ככל הנראה לא יביא להפחתה בסיכון לשברים של הגפיים התחתונות בילדים חולי CP, מסכמים החוקרים.

Arch Dis Child 2004;89:131-135.

לידיעה במדסקייפ