טכנולוגיות רפואיות

תרגיל בחיבור – כיצד נוצר עובר? חוקרים מהטכניון בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת טוקיו חושפים תפקיד חדש לחלבון IZUMO1 בתהליך האיחוי בין זרע וביצית‎‎ (הודעת הטכניון)

חוקרים מהטכניון בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת טוקיו חושפים תפקיד חדש לחלבון IZUMO1 בתהליך האיחוי בין זרע וביצית

 האיחוי בין תא זרע וביצית – תאי הזוויג – הוא השלב הראשון והמכריע בתהליך ההפריה. כיום מוכרים חלבונים רבים בתאי הזוויג הדרושים להצמדה ביניהם, אך ביונקים לא זוהה עד עתה חלבון האיחוי המביא למיזוג התאים לכדי תא אחד. צוות חוקרים משותף מהפקולטה לביולוגיה בטכניון ומאוניברסיטת טוקיו ביפן הציג לראשונה ראיות לפיהן החלבון איזומו (IZUMO1), המתבטא בתאי זרע, מסוגל להוביל לאיחוי בין תאים. החלבון איזומו התגלה לראשונה בשנת 2005 על ידי פרופ’ נאקוזו אינואה מאוניברסיטת אוסקה ביפן. הוא מצוי על גבי תאי הזרע, וכבר ידוע כי הוא נקשר לביצית באמצעות קולטן בשם ג’ונו (JUNO). בשל חשיבות האינטראקציה בין הצמד בתהליך ההפריה קרוי איזומו על שמו של מקדש בעל חשיבות לנישואין ביפן -Izumo.

המחקר הנוכחי שהתפרסם ב- Journal of cell Biology, שבוצע בהובלת ד”ר ניקולס ברוקמן ופרופ’ בנימין פודבילביץ מהפקולטה לביולוגיה בטכניון, חושף כי החלבון איזומו מסוגל להביא לאיחוי בין תאים סמוכים באופן המייחד אותו כחלבון איחוי ייעודי. ראיות לכך התקבלו בכמה שיטות שונות ובהן זיהוי רגע האיחוי המתווך על ידי איזומו באמצעות מעקב לאורך זמן (time-lapse imaging). חלק מהניסויים נערכו בשיתוף פעולה עם צוות חוקרים בראשות ד”ר קודאי נקג’ימה (Kohdai Nakajima) מאוניברסיטת טוקיו.

אחת התגליות המרכזיות במחקרם של ד”ר ברוקמן ועמיתיו היא שאיזומו לבדו מסוגל להביא לאיחוי בין תאים צמודים ללא צורך בקישור לקולטן האמור, ג’ונו. במילים אחרות, איזומו משחק תפקיד כפול, הן באינטראקציה שבין תאי הזוויג והן במיזוג תכולתם להשלמת תהליך ההפריה. החוקרים מציינים כי מאמרם מציג בפעם הראשונה ראיות לתפקיד זה של איזומו כחלבון איחוי המעורב בהפריה ביונקים.

המחקר נתמך על ידי מענק הקרן הלאומית למדע, מענק מיוחד למחקר מדעי בתחומים עתירי חדשנות ומענק מרי קירי מטעם הנציבות האירופית למחקר (תוכנית Horizon 2020).  למאמר המדעי ב-  Journal of cell Biology לחצו כאן

 

תא כליה המבטא את הקולטן JUNO ובו מסומן החומר הגנטי של התא בירוק. הוא עורבב עם תאי זרע מעכבר המבטאים את החלבון איזומו (באדום) שבהם נצבע החומר הגנטי בכחול. החץ הוורוד מצביע על תא זרע שלא עבר איחוי, בעוד החץ הלבן מצביע על תא זרע שהתאחה עם תא הכליה ולכן נצבע אף הוא בירוק.

תאי כליה המבטאים את החלבון איזומו ובנוסף חלבון פלואורסנטי בגרעין התא (בסגול), צמודים לביצית המבטאת חלבון פלואורסנטי בקרום התא (ירוק) וצביעה של החומר הגנטי בכחול.

בתמונה הראשית, צוות המחקר בטכניון, מימין לשמאל: פרופ’ בנימין פודבילביץ, קלרי ולנסי, ד”ר ניקולס ברוקמן, שיאוהוי לי וקטרינה פליאק

צילומים באדיבות דוברות הטכניון

 לפרטים נוספים: דורון שחם, דוברת הטכניון – 050-3109088

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי 10% מהנשים שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הריון יפתחו Long COVID. החוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-1,500 נשים שחלו בקורונה בזמן הריון וניטרו את התסמינים עליהם דיווחו לאחר לפחות שישה חודשים מהזיהום. מדובר במחקר הראשון להערכת הסיכון להתפתחות Long COVID בנשים הרות. […]

  • רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    רמות אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם מנבאות סוכרת הריונית (Diabetes Care)

    במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם עשוי לסייע בחיזוי הסיכון לסוכרת הריונית. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקשר בין ריכוזי אלבומין מסוכרר בדם בהיריון מוקדם ובאמצע ההיריון ובין הסיכון לאבחנה של סוכרת הריונית. החוקרים מדדו את ריכוזי אלבומין מסוכרר […]

  • ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    ההשפעה של פעילות גופנית על דיכאון וחרדה בנשים לאחר-מנופאוזה (BMC Public Health)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Public Health מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פעילות גופנית עשויה לסייע בהקלה על תסמיני דיכאון בנשים לאחר-מנופאוזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי פעילות גופנית זוהתה כטיפול תא-תרופתי מבטיח להקלה על דיכאון, אך עדיין קיימת מחלוקת באשר לסוג הפעילות היעיל ביותר. מטרתם כעת הייתה להשוות ולדרג את […]

  • גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת הפרקינסון (EAN 2024)

    גן חדש למחלת פרקינסון בגיל מוקדם זוהה, תגלית שמומחים מאמינים כי תהיה לה השלכות קליניות חשובות בעתיד הלא רחוק, כך עולה מכנס האקדמיה האירופאית לנוירולוגיה 2024

  • מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בנשים הרות (Gastroenterol Hepatol Bed Bench)

    מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בנשים הרות (Gastroenterol Hepatol Bed Bench)

    בנשים הרות עם מחלת כבד שומני שאינה על-רקע צריכת אלכוהול (Nonalcoholic Fatty Liver Disease, או NAFLD) ייתכן סיכון מוגבר לסיבוכים שונים במהלך ההיריון, כולל שכיחות גבוהה יותר של סוכרת הריון, עליה באנזימי כבד ולחץ דם גבוה יותר, בהשוואה לנשים עם הריון תקין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Gastroenterology and  Hepatology from Bed […]

  • צריכה רבה של סידן ואבץ לפני היריון עשויה למנוע הפרעות יתר לחץ דם של היריון (מתוך כנס NUTRIENTS)

    צריכה רבה של סידן ואבץ לפני היריון עשויה למנוע הפרעות יתר לחץ דם של היריון (מתוך כנס NUTRIENTS)

    צריכה רבה יותר של אבץ וסידן לפני הפריה מלווה בסיכויים נמוכים יותר לאבחנה של הפרעות יתר לחץ דם של היריון, כך עולה מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס NUTRITION. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות יתר לחץ דם של היריון הן הגורם השני בשכיחותו לתמותה אימהית, לאחר דימום אימהי. מחקר קודם מצא כי הפרעות יתר לחץ […]

  • חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לזיהום אוויר לפני לידה מלווה בסיכון מוגבר לשיתוק מוחין (JAMA Netw Open)

    חשיפה לפני הלידה לחומר חלקיקי בקוטר של עד 2.5 מיקרומטר מלווה בסיכון מוגבר לאבחנה של שיתוק מוחין בצאצא, כך מדווחים חוקרים מקנדה במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הקשר בין חשיפה לפני הלידה למזהמים באוויר ובין הסיכון לשיתוק מוחין בלמעלה ממיליון לידות במועד באונטריו, קנדה, בין 2002 ועד 2017. חשיפה לפני […]

  • האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    האם בדיקה גנטית יכולה לנבא תגובה ל-Semaglutide? (מתוך כנס ה-ADA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ADA (או American Diabetes Association) עולה כי בדיקה גנטית לזיהוי נטייה להפרעה בשובע לאחר ארוחה (Abnormal Postprandial Satiety) עשויה לסייע בחיזוי טיב התגובה לטיפול ב-Semaglutide, אם כי לא הודגם קשר דומה עם הטיפול בתכשיר אחר מאותה משפחה. הבדיקה הינה חלק מהפורטפוליו של MyPhenome Obesity Phenotyping Portfolio של חברת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה