טכנולוגיות רפואיות

חמצן היפרברי מהווה אפשרות טיפול בטוחה ויעילה בחולים עם COVID-19 והיפוקסמיה חמורה (Emergency Medicine Journal)

קורונה

טיפול בחמצן היפרברי נמצא בטוח ויעיל בחולים עם COVID-19 והיפוקסמיה חמורה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Emergency Medicine.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש בחמצן היפרברי הוצע ככלי לטיפול בהיפוקסמיה ולהפחתת דלקת בחולים עם COVID-19. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הבטיחות והיעילות של חמצן היפרברי בטיפול בהיפוקסמיה בחולים עם COVID-19 ולבחון את משך הזמן הנדרש לתיקון היפוקסמיה.

המחקר הרב-מרכזי, אקראי, נערך בבואנוס איירס, ארגנטינה, בתקופה שבין יולי ועד נובמבר בשנת 2020. החוקרים כללו במחקר חולים עם COVID-19 והיפוקסמיה חמורה (ריכוז חמצן בדם של 90% ומטה עם חמצן), אשר חולקו לטיפול בחמצן היפרברי או טיפול סטנדרטי לתסמינים נשימתיים למשך שבעה ימים.  הטיפול בחמצן היפרברי ניתן בחמישה מחזורים, או יותר (אחד ביום), כאשר כל מחזור ארך 90 דקות.

התוצאים שנבחנו היו מרוח הזמן עד להתנרמלות הדרישה לחמצן להשגת רוויון חמצן של 93% ומעלה, צורך בסיוע נשימתי מכאני, התפתחות תסמונת מצוקה נשימתית חדה ותמותה בתוך 30 ימים.

המחקר הופסק בשלב מוקדם לאחר ניתוח ביניים שכלל מחצית מכמת החולים הנדרשת לבחינת הנושא. החוקרים מדווחים כי 40 חולים חולקו באקראי, 20 בכל קבוצה, כאשר הגיל הממוצע של המשתתפים במחקר עמד על 55.2 שנים.

בעת הקבלה לאשפוז, התסמינים הנפוצים כללו קוצר נשימה, חום וכאב בבליעה ורוויון חמצן בדם עמד על 85.1% בכלל המדגם.

החולם בזרוע הטיפול השלימו בממוצע 6.2 מחזורי טיפול בחמצן היפרברי. מרווח הזמן עד לתיקון היפוקסמיה היה קצר יותר בזרוע ההתערבות, בהשוואה לקבוצת הביקורת (חציון של 3 ימים לעומת 9 ימים, בהתאמה, p<0.010). הסיכוי להתאוששות היפוקסמיה לאחר 3 ימים היה גבוה יותר משמעותית בזרוע הטיפול בחמצן היפרברי, בהשוואה לזרוע הביקורת (יחס סיכויים של 23.2, רווח בר-סמך 95% של 1.6-329.6, p=0.001).

לטיפול לא הייתה השפעה מובהקת סטטיסטית על תסמונת מצוקה נשימתית חדה, הנשמה מלאכותית או תמותה בתוך 30 ימים לאחר האשפוז.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בבטיחות ויעילות השימוש בחמצן היפרברי לטיפול בחולים עם COVID-19 והיפוקסמיה חמורה.

Emergency Medicine Journal, Dec 14, 2021

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    אחת מכל עשר נשים שחלו בקורונה בהריון צפויות לפתח Long COVID (מתוך Obstetrics & Gynecology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Obstetrics & Gynecology עולה כי 10% מהנשים שנדבקו בנגיף הקורונה בזמן הריון יפתחו Long COVID. החוקרים מאוניברסיטת יוטה בחנו את הרשומות הרפואיות של למעלה מ-1,500 נשים שחלו בקורונה בזמן הריון וניטרו את התסמינים עליהם דיווחו לאחר לפחות שישה חודשים מהזיהום. מדובר במחקר הראשון להערכת הסיכון להתפתחות Long COVID בנשים הרות. […]

  • בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בדיקת FDG-PET/CT מצמצמת היקף ניתוחים מיותרים בחולים עם ממאירות ראש וצוואר (Radiotherapy and Oncology)

    בחולים עם קרצינומה של תאי קשקש של הראש והצוואר, השלמת בדיקת FDG-PET/CT להערכת התגובה לטיפול כימו-קרינתי מעלה משמעותית את הדיוק בזיהוי חולים בהם תתכן תועלת לניתוח הצלה לדיסקציה צווארית, עם הפחתת מספר החולים המופנים לניתוח מיותר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiotherapy and Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בדיקת FDG-PET/CT משמשת יותר […]

  • חיבור למד סוכר רציף מלווה בירידה ממושכת בריכוז המוגלובין מסוכרר במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 (מתוך כנס ה-ADA)

    חיבור למד סוכר רציף מלווה בירידה ממושכת בריכוז המוגלובין מסוכרר במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 (מתוך כנס ה-ADA)

    במבוגרים עם סוכרת מסוג 2 חלה ירידה בריכוז המוגלובין מסוכרר בתוך שלושה חודשים מהתחלת ניטור באמצעות מד סוכר רציף, ללא תלות בטיפול באינסולין, כך עולה מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-American Diabetes Association. החוקרים השלימו ניצוח רטרוספקטיבי של נתונים ממאגר Optum Market Clarity Database והתמקדו במבוגרים בגילאי 18 שנים ומעלה עם סוכרת מסוג 2, אשר החלו […]

  • האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    האם היפוקסמיה משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלוה להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות? (מתוך כנס SLEEP)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהלך כנס SLEEP עולה כי אירועי היפוקסמיה ועומס היפוקסי משנית לדום נשימה חסימתי בשינה עלולים להביא לעליה בסיכון להישנות סרטן ריאות. החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות של 403 מבוגרים (גיל חציוני של 74 שנים; 52% נשים) עם היסטוריה של סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) ונתוני […]

  • האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    האם עודף-משקל מעלה את הסיכון לתמותה בחולים במצב קשה עם COVID-19? (מתוך Obesity)

    במאמר שפורסם בכתב העת Obesity מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי השמנה אינה מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בחולים במצב קריטי עם אבחנה של COVID-19. יתרה מזאת, בחולים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 ק”ג/מ2 תועדו שיעורי תמותה גבוהים יותר בהשוואה לאלו עם מדדי מסת גוף גבוהים יותר. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון […]

  • הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון משפרת את תוחלת החיים בכל גיל (Am J Prev Med)

    הפסקת עישון בכל גיל מלווה בהארכת תוחלת החיים הצפויה, כאשר התועלת הרבה ביותר תוארה באלו שהפסיקו לעשן בגיל צעיר, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. החוקרים בחנו את ההשפעות המזיקות של עישון וההשפעה החיובית של הפסקת עישון על תוחלת החיים במבוגרים בגילאי 35-75 שנים. שיעורי התמותה הספציפיים לגיל לפי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Ensifentrine  כטיפול אחזקה למחלת ריאות חסימתית כרונית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Ensifentrine  כטיפול אחזקה למחלת ריאות חסימתית כרונית (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר את Ensifentrine, מעכב PDE-3 ו-PDE-4, לטיפול במבוגרים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary Disease, או COPD). המומחים מסבירים כי Ensifentrine הינו תכשיר מרחב סמפונות ונוגד-דלקת שאינו סטרואיד, המיועד לשמש כטיפול אחזקה לחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית. האישור הנוכחי של מנהל המזון והתרופות האמריקאי […]

  • האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    האם בינה מלאכותית יכולה לצמצם טעויות בפענוח בדיקות הדמיה? (Radiology)

    פענוח בדיקות הדמיה הינה משימה מאתגרת הדורשת זמן רב של רופאים ולמרות זאת מלווה בשכיחות לא מבוטלת של טעויות בפענוח בדיקות ההדמיה. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת בינה מלאכותית של ChatGPT-4 עשויה לסייע לרדיולוגים בבחינה חוזרת וזיהוי טעויות בדו”חות הרדיולוגיים ע”י זיהוי הטעויות הנפוצות […]

  • מחלת ריאות אינטרסטיציאלית (JAMA, CME)

    מחלת ריאות אינטרסטיציאלית (JAMA, CME)

    סקירה זו שפורסמה ב-JAMA כוללת את הראיות העדכניות הנוגעות לאסטרטגיות האבחון והטיפול במחלת ריאות אינטרסטיציאלית, החיוניות לשיפור תוצאות המטופלים. מתוך מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב, גליון מס' 1

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה