טכנולוגיות רפואיות

בדיקת MRI של הלב מסייעת בהערכת מקרים חשודים לגידול לבבי וחיזוי התוצאות בטווח הארוך (European Heart Journal)

בדיקת MRI של הלב הדגימה דיוק אבחנתי גבוה בחולים עם חשד לגידול לבבי ועשויה לסייע בחיזוי ההישרדות של החולים בטווח הארוך, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal.

מדגם המחקר כלל 903 חולים (גיל חציוני של 60 שנים; 46% גברים) שעברו בדיקת MRI של הלב בחשד לגידול לבבי. האבחנה הסופית של העדר מסה (25%), דמוי-מסה (16%), תרומבוס (16%), גידול שפיר (17%) או גידול ממאיר (23%), נקבעה לאחר מעקב עם רופא המנוסה בפענוח בדיקות MRI של הלב. התוצא העיקרי של המחקר היה תמותה מכל-סיבה.

לאורך חציון מעקב של 4.9 שנים, 376 הלכו לעולמם.

האבחנה של בדיקת MRI של הלב הייתה מדויקת ב-98.4% מהחולים עם אבחנה סופית. על-פי המחקר, שיעורי התמותה מכל-סיבה לאחר חמש שנים עמדו על 22% בקרב חולים ללא מסה, 26% באלו עם דמוי-מסה, 17% בחולים עם גידול שפיר, 36% באלו עם תרומבוס ו-73% מהחולים עם אבחנה של גידול ממאיר.

החוקרים מדווחים כי בחולים עם אבחנה לפי בדיקת MRI של ממצא דמוי-מסה או גידול שפיר תועדו שיעורי הישרדות דומים לאלו שתוארו בחולים ללא מסה; עם זאת, באלו עם תרומבוס או גידול ממאיר תועדה עליה בשיעורי התמותה מכל-סיבה.

החוקרים קבעו כי מספר משתנים לוו בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה במדגם זה: גיל (יחס סיכון של 1.09 לכל עליה של 5 שנים בגיל), עישון (יחס סיכון של 1.37), מקטע פליטה של חדר שמאל (יחס סיכון של 1.05 לכל ירידה של 5%), ממאירות מחוץ ללב (יחס סיכון של 2.32), אבחנה של תרומבוס בבדיקת MRI של הלב (יחס סיכון של 1.46 בהשוואה לאבחנה של העדר מסה) ואבחנה של גידול ממאיר בבדיקת MRI של הלב (יחס סיכון של 3.31 בהשוואה להעדר מסה).

על-פי תוצאות המחקר, הוספת האבחנה בבדיקת MRI של הלב למודל הובילה לשיפור הדיוק האבחנתי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בחשיבות בדיקת MRI של הלב בהערכת חולים עם חשד לגידול לבבי, כאשר בדיקת ההדמיה הייתה מדויקת מאוד בשלילת גידול לבבי.

European Heart Journal 2021

לידיעה ב-Healio

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    מודל בינה מלאכותית המשלב מידע קליני והדמיות מבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי עשוי לסייע באבחנה מבדלת של נגעים סולידיים בלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מבין התבססו על מידע קליני והדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופי מ-439 מטופלים עם נגעים סולידיים בלבלב להכשרה ותיקוף היכולת של מודל בינה מלאכותית להבחין בין נגעי לבלב […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם מעורבות פלאורלית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם NSCLC מוקדם? (JAMA Oncol)

    האם מעורבות פלאורלית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם NSCLC מוקדם? (JAMA Oncol)

    בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם חדירה קטנה לפלאורה ויסראלית שיעורים נמוכים יותר משמעותית של הישרדות ללא-מחלה והישרדות ללא-הישנות, לצד שיעורי הישנות גבוהים יותר, ללא תלות בהיקף הכריתה הניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. עם זאת, חדירה לפלאורה ויסראלית לא השפיעה משמעותית על ההישרדות הכוללת […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה