טכנולוגיות רפואיות

התערבות אנדוסקופית עשויה לשפר את איכות החיים ולהקל על תסמיני ריפלוקס קיבה-וושט (Gut)

במאמר שפורסם בכתב העת Gut מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי פרוצדורת EFTP (Endoscopic Full-Thickness Fundoplication) עם מכשיר חדש הובילה לשיפור משמעותי באיכות החיים ובחומרת התסמינים של חולים עם החזר קיבה וושט (Gastroesophageal Reflux Disease, או GERD), בהשוואה לפרוצדורת דמה.

מטרת המחקר הייתה לקבוע את היעילות והבטיחות של מכשיר EFTP חדש וקל לשימוש בחולים עם GERD. לצורך כך, החוקרים כללו במחקר חולים עם GERD תחת תלות במעכבי תעלות מימן, אשר חולקו באקראי לפרוצדורת EFTP או פרוצדורת דמה. תוצא הסיום העיקרי היה שיפור של לפחות 50% במדד איכות החיים הבריאותית לאחר שלושה חודשים. תוצאי סיום משניים כללו את השיפור במדד איכות החיים הבריאותית על-רקע GERD, מדד תסמיני ריפלוקס, שימוש במעכבי תעלות מימן, אירועי ריפלוקס וחשיפה של הוושט לחומצה וממצאים אנדוסקופיים לאחר 3, 6 ו-12 חודשים.

מדגם המחקר כלל 70 חולים, כאשר 35 חולים נכללו בכל קבוצה (גיל חציוני של 36 שנים, 71.4% גברים). פרוצדורת EFTP ארכה בממוצע 17.4 דקות.

התוצא העיקרי הושג בשכיחות גבוהה יותר במטופלים בקבוצת EFTP, בהשוואה לפרוצדורת הדמה (65.7% לעומת 2.9%, p<0.001). חציון השיפור במדד איכות החיים הבריאותית על-רקע GERD היה גבוה יותר משמעותית בזרוע ההתערבות לאחר 6 לעומת 8 חודשים (p<0.001) ולאחר 12 חודשים לעומת 9.1 חודשים (p<0.001).

בקבוצת החולים לאחר EFTP, 62.8% מהחולים לא נדרשו לטיפול במעכבי תעלות מימן לאחר שנה, זאת בהשוואה ל-11.4% מאלו בזרוע הדמה (P<0.001).

מדדי ניטור מדד חומציות השתפרו באופן חלקי לאחר 3 חודשים, אך לא לאחר 12 חודשים; דלקת וושט בבדיקה אנדוסקופית תועדה ב-0% מהחולים בזרוע ההתערבות וב-5 חולים (29.4%) בקבוצת הביקורת לאחר 12 חודשים. לא תועדו אירועים חריגים מג’וריים על-רקע הפרוצדורה.

החוקרים מסכמים וכותבים כי השלמת EFTP באמצעות מכשיר חדש הינה גישה בטוחה ויעילה לשיפור איכות החיים בחולים עם מחלה לא-ארוזיבית של הוושט התלויים בטיפול במעכבי תעלות מימן.

Gut 2021

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    גסטרואנטריטיס חדה מעלה את הסיכון להתפתחות דיספפסיה פונקציונאלית ותסמונת מעי רגיז, כאשר במחצית מהחולים תסמונת מעי רגיז נותרת למשך עד ארבע שנים לאחר הזיהום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gut. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות בממשק מוח-מעי, דוגמת תסמונת מעי רגיז ודיספפסיה פונקציונאלית, עשויות להופיע לאחר גסטרואנטריטיס זיהומית חדה, אך אין נתונים […]

  • בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר אימונוכימיות של הצואה (Fecal Immunochemical Test, או FIT) מפחיתות את שיעורי התמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום בהיקף של 33%, עם ירידה מרשימה של 42% בשיעורי התמותה עקב ממאירות רקטאלית או ממאירות מעי גס שמאלי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בארצות הברית ישנה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בקרב אלו המתגוררים עם לפחות שני בני משפחה אחרים במהלך השנה הראשונה לחייהם ומחזיקים בכלב במהלך תקופת הילדות ייתכן סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים סביבתיים, דוגמת עישון, משפחה גדולה, סביבה עירונית וחשיפה לחיות מחמד, נקשרו עם הסיכון […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול ממוקד בגרורות לטיפול סיסטמי משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בחולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. המחקר בשלב 2 הינו מחקר אקראי, רב-מרכזי, שכלל 41 חולים עם אבחנה של אדנוקרצינומה של הלבלב עם גרורות מעטות, אשר לקחו חלק במחקר EXTEND. המשתתפים במחקר חולקו באקראי […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • טיפול בתרופות להגנה על רירית הקיבה עשוי למנוע פגיעה במעי משנית לטיפול ב-NSAID או אספירין (J Clin Gastroenterol)

    טיפול בתרופות להגנה על רירית הקיבה עשוי למנוע פגיעה במעי משנית לטיפול ב-NSAID או אספירין (J Clin Gastroenterol)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Gastroenterology עולה כי Misoprostol הינו טיפול יעיל מאוד למניעת נזקים למעי דק משנית לנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (NSAID) או אספירין, בעוד ש-Rebamipide מציע הגנה מתונה מפני נזקים אלו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד חולים מטופלים בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים או אספירין למניעת מחלות לב וכלי דם, […]

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה