טכנולוגיות רפואיות

טכנולוגיית בינה מלאכותית מביסה מומחים בקריאת אק”ג לזיהוי תסמונת LQTS (מתוך JAMA Cardiology)

בקרוב ל-40% מהחולים עם הוכחה גנטית לתסמונת LQTS (Long QT Syndrome) אין את השינוי האופייני בתרשים אק”ג של הארכת מקטע QTc (Correct QT), כאשר תרשים האק”ג נבחן ע”י מומחים בתחום. מנתונים חדשים עולה כי ניתוח תרשימי אק”ג באמצעות בינה מלאכותית הוביל לאבחנה מדויקת יותר מזו של קרדיולוג מנוסה בזיהוי חולים שהופנו למרפאת הפרעות קצב לב עם LQTS.

מטרת המחקר הייתה לקבוע אם בינה מלאכותית עדיפה על הערכת מקטע QTc בלבד בהבחנה בין חולים עם אבחנה של LQTS, בהשוואה לאלו עם מקטע QTc תקין בתרשים אק”ג עם 12 לידים.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת אבחנתי שכלל את כל תרשימי אק”ג זמינים אודות 2,059 חולים שפנו למרפאת הפרעות קצב לב גנטיות. המחקר כלל רק חולים עם אבחנה דפיניטיבית ו/או אבחנה גנטית של תסמונת LQTS מסוג 1, 2, או 3, או חולים שנבדקו בשל חשד ראשוני לתסמונת LQTS אך שוחררו ללא אבחנה זו.

כל תרשימי האק”ג מ-967 חולים עם תסמונת LQTS ו-1,092 חולים שעברו הערכה לתסמונת LQTS אך שוחררו ללא אבחנה זו נכללו בניתוח תרשים האק”ג באמצעות מערכת בינה מלאכותית. מערכת הבינה המלאכותית הייתה טובה יותר בהבחנה בין חולים עם תסמונת LQTS ואלו ללא תסמונת זו, בהשוואה להערכת תרשימי אק”ג על קרדיולוגים מומחים, עם שטח מתחת לעקומה של 0.900 לעומת 0.824, בהתאמה, וסגוליות של 80.6%.

יתרה מזאת, בתת-קבוצה של חולים עם מקטע QTc תקין במנוחה, מקטע QTc לבדו הבחין בין אלו עם תסמונת LQTS ובין אלו ללא התסמונת עם שטח מתחת לעקומה של 0.741, בעוד שעם מערכת הבינה המלאכותית יכולת ההבחנה בין בריאים וחולים הייתה גבוהה יותר עם שטח מתחת לעקומה של 0.863.

בנוסף, מערכת הבינה המלאכותית הצליחה להבחין בין שלוש תתי הקבוצות הגנטיות העיקריות (LQTS1, LQTS2 ו-LQTS3) עם שטח מתחת לעקומה של 0.921 (רווח בר-סמך 95% של 0.890-0.951), בהשוואה ל-LQTS2 ו-LQTS3, שטח מתחת לעקומה של 0.944 (רווח בר-סמך 95% של 0.918-0.970) ל-LQTS2, בהשוואה ל-LQTS1 ו-LQTS3, ושטח מתחת לעקומה של 0.863 (רווח בר-סמך 95% של 0.792-0.934) לאבחנת LQTS3 בהשוואה ל-LQTS1 ו-LQTS2.

החוקרים מסכמים וכותבים כי המחקר מעיד כי מערכת בינה מלאכותית להערכת תרשימי אק”ג עשויה לסייע בהבחנה בין חולים עם LQTS ואלו ללא אבחנה זו, לצד דיוק של כ-80% בזיהוי תת הסוג הגנטי של התסמונת.

JAMA Cardiology. Published online February 10, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    מודל בינה מלאכותית המשלב מידע קליני והדמיות מבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי עשוי לסייע באבחנה מבדלת של נגעים סולידיים בלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מבין התבססו על מידע קליני והדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופי מ-439 מטופלים עם נגעים סולידיים בלבלב להכשרה ותיקוף היכולת של מודל בינה מלאכותית להבחין בין נגעי לבלב […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה