טכנולוגיות רפואיות

מדד קליני חדש עשוי לסייע בחיזוי התוצאות הנוירולוגיות בחולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים לאחר טיפול ECPR (מתוך JAMA Netw Open)

דפיברילטור

במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מערכת ניקוד חדשה עשויה לסייע בחיזוי תוצאות נוירולוגיות בחולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים ומקצב לב מתאים למכת חשמל לאחר טיפול ECPR (Extracorporeal Cardiopulmonary Resuscitation).

מטרת החוקרים הייתה לפתח ולתקף מודל חיזוי של תוצאות נוירולוגיות בחולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית חולים עם מקצב לב מתאים למכת חשמל שטופלו ב-ECPR. הם התבססו על נתונים ממאגר Japanese Association for Acute Medicine Out-of-Hospital Cardiac Arrest, מדגם ארצי רב-מרכזי שכלל 87 מחלקות לרפואה דחופה ביפן. המחקר כלל את כל המבוגרים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, עם מקצב לב מתאים למכת חשמל אשר טופלו ב-ECPR בין יוני 2014 ועד דצמבר 2017. המשתתפים חולקו באקראי למדגם פיתוח ומדגם תיקוף, בהתאם למרכז הרפואי בו טופלו.

התוצא העיקרי היה הישרדות לאחר חודש אחד עם תוצאות נוירולוגיות חיוביות, אשר הוגדרו כקטגוריה 1 או 2 לפי סיווג Cerebral Performance Category. במדגם הפיתוח, מערכת ניקוד פשוטה פותחה לחיזוי התוצאות. היכולת האבחנתיות והכיול של מערכת הניקוד נבחנו במדגם הוולידציה.

המחקר כלל בסך הכול 916 חולים, 458 במדגם הפיתוח (גיל חציוני של 61 שנים) ו-458 משתתפים במדגם הוולידציה (גיל חציוני של 60 שנים). בשני המדגמים תועד שיעור דומה של חולים עם תוצאות נוירולוגיות חיוביות (12.4%).

מערכת הניקוד פותחה וכללה מתן נקודה אחת לכל מנבא קליני. החולים סווגו לארבע קבוצות, במקביל למדדים במודל החיזוי, כדלקמן: סבירות נמוכה מאוד (מדד אפסי), סבירות נמוכה (נקודה אחת), סבירות בינונית (2 נקודות) וסבירות גבוהה (3-4 נקודות) לתוצאה נוירולוגית טובה.

הסבירות הצפויה הממוצעת בקבוצות שסווגו לפי המדדים הללו היו כדלקמן: 1.6% באלו בסבירות נמוכה מאוד; 4.4% באלו בסבירות נמוכה; 12.5% באלו בסבירות בינונית ו-30.8% באלו בסבירות גבוהה.

ממצאי המחקר מעידים כי מערכת הניקוד עשויה לסייע בחיזוי תוצאות נוירולוגיות בחולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים ומקצב לב מתאים למכת חשמל לאחר טיפול ECPR.

JAMA Netw Open. 2020

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה