טכנולוגיות רפואיות

מכשיר מושתל למדידת לחץ בעורק הריאה עשוי לסייע בהנחיית טיפול לאי-ספיקת לב (Circulation: Heart Failure)

מנתונים שפורסמו בכתב העת Circulation :Heart Failure עולה כי טיפול לאי-ספיקת לב המבוסס על מדידת הלחץ בעורק הריאתי עם התקן CardioMEMS מושתל לווה בלחצים נמוכים יותר בעורק הריאה, שיעורים נמוכים יותר של אשפוזים עקב אי-ספיקת לב ושיעורים נמוכים יותר של אירועים חריגים.

מטרת המחקר הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של טיפול מונחה לחץ בעורק הריאה בחולים עם אי-ספיקת לב, תוך התמקדות בתתי-קבוצות לפי מין, גזע ומקטע פליטה. המחקר הרב-מרכזי, פרוספקטיבי, בתווית-פתוחה כלל 1,200 חולים מ-104 מרכזים ברחבי ארצות הברית. כל המשתתפים אובחנו עם אי-ספיקת לב בדרגת NYHA של III ואשפוז קודם בשל אי-ספיקת לב במהלך 12 החודשים הקודמים. בכל החולים הושתל חיישן לחץ בעורק הריאה בין תחילת ספטמבר 2014 ועד 11 באוקטובר 2017.

תוצא היעילות העיקרי היה ההבדל בשיעורי אשפוזים עקב אי-ספיקת לב לאחר שנה אחת, בהשוואה לשיעורים אלו שנה לפני השתלת החיישן. תוצאי הבטיחות העדר סיבוכים על-רקע ההתקן או סיבוכים סיסטמיים לאחר שנתיים והעדר כישלון חיישן לאחר שנתיים.

גיל המשתתפים הממוצע עמד על 69 שנים, 37.7% היו נשים.

שיעור האשפוזים על-רקע אי-ספיקת לב היה נמוך יותר משמעותית שנה לאחר השתלת החיישן, בהשוואה לשיעורים שתועדו שנה לפני ההשתלה (0.54 לעומת 1.25 אירועים לשנת-מטופל, יחס סיכון של 0.43, p<0.0001). שיעורי האשפוזים מכל-סיבה היו גם כן נמוכים יותר לאחר השתלת החיישן (1.67 לעומת 2.28 אירועים לשנות-מטופל, יחס סיכון של 0.73, p<0.0001).

התוצאות נותרו עקביות בתתי-קבוצות שונות שסווגו לפי מקטע פליטה, מין, גזע, גורם למחלת שריר הלב, נוכחות/העדר ICD או CRT ומקטע פליטה. שיעורי ההישרדות ללא סיבוכים על-רקע ההתקן או המערכת עמדו על 99.6% ושיעורי ההישרדות ללא כישלון החיישן עמדו על 99.9% לאחר שנה אחת.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול לאי-ספיקת לב בהנחיית לחץ בעורק הריאה לווה בלחץ נמוך יותר בעורק הריאה, שיעורים נמוכים יותר של אשפוז עקב אי-ספיקת לב או אשפוז מכל-סיבה ושיעור נמוך יותר של אירועים חריגים בחולים עם אי-ספיקת לב.

Circulation: Heart Failure 6 Aug, 2020

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    מודל בינה מלאכותית המשלב מידע קליני והדמיות מבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי עשוי לסייע באבחנה מבדלת של נגעים סולידיים בלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מבין התבססו על מידע קליני והדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופי מ-439 מטופלים עם נגעים סולידיים בלבלב להכשרה ותיקוף היכולת של מודל בינה מלאכותית להבחין בין נגעי לבלב […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה