(*) ציפי יעקבי היא סמנכ”לית חברת “הוספיטק הנשמה”
העולם מתמודד כיום עם אחת המגיפות מהמפושטות ביותר שידענו עד כה – מגפת הקורונה (COVID-19). נגיף הקורונה עשוי לגרום לזיהומים בדרכי הנשימה ברמות שונות החל מהתבטאות קלה ועד לביטוי קטלני.
מחלה קלה עשויה להתבטא כהצטננות (בדומה לסימפטומים הנגרמים על ידי נגיפים אחרים, בעיקר רינו-וירוסים), בעוד שמחלה קשה תתבטא בסימפטומים האופייניים למחלות קשות כמו סארס, MERS ו- COVID-19(קורונה).
במהלך השנים, מחקרים הצביעו על מגמה מדאיגה של נטייה לפיתוח זיהומים משניים בקרב מטופלים שאושפזו לזמן ממושך ביחידה לטיפול נמרץ ובפרט חולים מונשמים. בתוך אלו נכללים חולי הקורונה שלעיתים מונשמים ימים רבים ועד מספר שבועות. במחקרים שנערכו לאחרונה ניתן לראות שכמחצית מחולי הקורונה סבלו מזיהום בקטריאלי או פטרייתי משני. זיהומים אלו הם גורמי הסיבוכים השכיחים ביותר אצל מטופלי קורונה הסובלים מתסמונת נשימתית חריפה.
נתונים אלה עולים בקנה אחד עם סקירות שנערכו על מגיפות בעבר המייחסים את שיעור התמותה הגבוה לזיהומים משניים.
עוד עולה כי בדומה לדיווחים שתקבלו טרום תקופת המגפה, חולי קורונה שהיו מונשמים מדווחים על קשיים בבליעה או בדיבור. תסמינים אלו העשויים לנבוע מניפוח יתר של בלונית הצנרר (המוכנס לקנה הנשימה) בתקופת ההנשמה.
חולי קורונה מונשמים ודלקת ראות נרכשת
דלקות בקטריאליות כמו דלקת ריאות, מעלות את רמת הסיכון בחולי קורונה מורכבים מכיוון שאלו מצטרפים לסיכונים הקיימים וביחד עשויים להוביל לסיבוכים קשים, מסכני חיים ששירותי הבריאות הציבוריים אינם יכולים להתעלם מהם.
על מנת להקטין את מופע דלקת ראות נרכשת בחולים מונשמים קיימות הנחיות המיושמות כחלק אינטגרלי מהטיפול בחולים המונשמים. חלקן מכוונות למזער את זליגתם של הפרשות מדרכי האויר העליונות (חלל הפה וקנה הנשימה) אל הריאות וחלקן מכוונות למנוע פגיעה ברקמת קנה הנשימה הנובעת מלחץ יתר של בלונית צנרר ההנשמה (בלונית המשמשת לאטימת הרווח בין צנרר ההנשמה לדופן קנה הנשימה) .
בין ההנחיות (1) שמירה על אטימה של קנה הנשימה בעזרת בלונית צנרר ההנשמה(טובוס) בלחץ שאינו מאפשר מעבר של הפרשות לריאות אך באותה עת אינו גורם לנזק ברקמות הקנה (20-30 ס”מ מים) ו(2) ניקוז ההפרשות מדרכי הנשימה העליונות מתחת לקנה הנשימה (החלל הסבגלוטי).
פתרונות לניהול נתיבי אוויר עליונות בחולים מונשמים
במהלך השנים פותחו מספר מכשירים הנותנים מענה כזה או אחר לניהול דרכי הנשימה העליונים. פתרונות אלו כוללים בקרת לחץ בלונית הצנרר באופן רציף או לסרוגין וצנררי הנשמה הכוללים נתיב לשאיבת הפרשות שיכולים להתחבר למערכות שאיבה השואבות לסירוגין את ההפרשות, כל המכשירים הקיימים מבצעים רק אחת מהפעולות הללו.
מכיוון ששתי הפעולות חיוניות לניהול תקין של נתיבי האוויר, מקובל בשגרה להשתמש בשילוב של מספר מכשירים . הבעיה העיקרית הנובעת מהשימוש בשני מכשירים נפרדים היא חוסר הסנכרון ביניהן וריבוי מכשירים סביב מיטת החולה.
כמענה לאתגר זה, פיתחה חברת המכשור הרפואי הישראלית, Hospitech Respiration, מערכת חדשנית מתקדמת בשם AnapnoGuard. מערכת זו מפחיתה משמעותית את סיבוכי ההנשמה בקרב חולים ומצמצמת את חשיפת הצוותים הקליניים לזיהום.
המערכת מורכבת מיחידת הבקרה AG100s ומצנרר ייחודי המאפשר ניהול כוללני מדויק ומותאם אישית של דרכי הנשימה העליונות בחולים המונשמים.
מה שמבדל את ה- AnapnoGuard מפתרונות אחרים היא העובדה שמדובר במערכת היחידה שמבצעת את שתי הפעולות בסנכרון מלא ופועלת בחוג בקרה סגור. המערכת מבצעת (1) ניטור רציף של דליפות סביב בלונית הצנרר באמצעות בדיקת רמת הפחמן הדו חמצני (CO2) באזור שמעל הבלונית, תוך התאמה אוטומטית של לחץ הבלונית המינימלי הדרוש לאטימת קנה הנשימה ו (2) שטיפה ופינוי אוטומטי של ההפרשות מדרכי הנשימה העליונות מעל בלונית הצנרר.
מערכת ה- AnapnoGuard מאושרת רגולטורית בישראל (אמ”ר), אירופה (CE) , ארה”ב (FDA) וסין (CFDA).
מחקרים לבדיקת יעילותה של מערכת AG100 אשר בוצעו בישראל ובאירופה הוכיחו את עליונותה בניהול לחץ בלונית הצנרר, מניעת דליפות והפחתה משמעותית של סיבוכי ההנשמה ובעיקר דלקת ריאות נרכשת.
ניסוי שבוצע באחד מבתי החולים המובילים באיטליה הראה כי בקרב חולים שטופלו באמצעות AnapnoGuard פחת הסיכון לדלקת ראות נרכשת . (14.8% לעומת 40% ).
וניסוי שבוצע בבית החולים רמב”ם בחיפה, הראה גם הוא כי בקרב חולים שטופלו באמצעות AnapnoGuard פחת הסיכון לדלקת ראות נרכשת . (7% לעומת 26%).
מחקר נוסף שבוצע ברמב”ם הוכיח כי השימוש במערכת יעיל לביצוע אופטימיזציה של לחץ הבלונית (צמצום הדליפות בכ90%)בהשוואה לשיטות המקובלות, השימוש במערכת בטוח והטמעתו בבתי החולים פשוטה .
עד כה, טופלו בהצלחה עם המערכת יותר מ 600 חולים בבתי חולים בישראל, אירופה, ארה”ב וסין.
בשנתיים האחרונות נמצאת מערכת AnapnoGuard בשימוש במספר בתי חולים מובילים בסין, שם סייעה גם בטיפול בחולי קורונה מונשמים בבית החולים האוניברסיטאי טונג’י בפרובינציית חוביי הסינית- המוקד הראשון בו התפרצה המגיפה.
מאז תחילת 2019 המערכת משמשת גם במרכז הרפואי מאיו קליניק בפלורידה, ארה”ב. במהלך התנסות זו, ניתן טיפול באמצעות מערכת ה AnapnoGuard למטופלים שמזוהים על ידי הצוות הרפואי כבעלי סיכון גבוה לפיתוח סיבוכים בדרכי הנשימה.
אף על פי שדלקת ריאות נרכשת הנובעת מהנשמה מכנית (VAP) היוותה גורם מטריד שהשפיע על הסטנדרט הטיפולי במחלקות טיפול נמרץ ברחבי העולם מאז ומתמיד, התפרצותה של מגפת הקורונה הדגישה וחידדה את הצורך בפתרון מוכח ומאושר שיפחית משמעותית את סיבוכי ההנשמה ואת רמת התמותה בקרב חולים המונשמים מכנית בעזרת צנרר הנשמה. .
בתקופה שמערכות בריאות ברחבי העולם מתחילות לבחון דרכים חדשות וחדשניות להעניק טיפול טוב יותר למטופליהן במסגרת המגפה הנוכחית, יש לראות בהשגת פתרון להפחתת הסיבוכים הנובעים מהנשמה כגון דלקת ריאות נרכשת (VAP) כמטרה החשובה ביותר.
מקורות:
[1] “Wikipedia,” [Online]. Available: https://en.wikipedia.org/wiki/Coronavirus. [2] G. L. Anesi, “Coronavirus disease 2019 (COVID-19): Critical care and airway management issues,” [Online]. Available: UpToDate. [Accessed 2020]. [3] M. J. Cox, N. Loman, D. Bogaert and J. O’Grady, “Co-infections: potentially lethal and unexplored in COVID-19,” 2020. [Online]. Available: https://www.thelancet.com/journals/lanmic/article/PIIS2666-5247(20)30009-4/fulltext.. [4] D. M. Morens and A. S. Fauci, “The 1918 Influenza Pandemic: Insights for the 21st Century,” The Journal of Infectious Diseases, vol. 195 (7), p. 10181028, 2007. [5] W. J. Kwon, G. Li, M. Zheng, H. Kaur, N. Magbual and S. Dalai, “Superinfections and Coinfections in COVID-19,” Medpagetoday, 2020. [6] G. D. Pascale, M. Pennisi, M. Vallecoccia, G. Bello, R. Maviglia, L. Montini, V. D. Gravio, S. Cutuli, G. Conti and M. Antonelli, “”CO2 driven endotracheal tube cuff control in critically ill patients: A randomized controlled study,” Plos one, Vols. 12(5),. [7] P. Belluck:, “The new yorl times;Hereʼs What Recovery From Covid-19 Looks Like for Many,” 1 July 2020. [Online]. Available: https://nyti.ms/2BYknKw. [8] B. Martin, M. Huang, 4. P. A. M.-T. Carl Shanholtz, B. Palmer, E. Colantuoni and D. M. Needham, “Recovery from Dysphagia Symptoms after Oral Endotracheal Intubation in Acute Respiratory Distress Syndrome Survivors. A 5-Year Longitudinal Study,” Ann Am Thorac Soc., vol. 14(3), p. 376383., 2017. [9] S. Efrati, I. Deutsch, N. Weksler and G. Gurman, “Detection of endobronchial intubation by monitoring the CO level above the endotracheal cuff,” Journal of clinical monitoring and computing, 2014. [10] S. Nseir, H. Brisson, C. H. Marquette, P. Chaud, C. D. Pompeo and M. Diarra, “Variations in endotracheal cuff pressure in intubated critically ill patients: prevalence and risk factors.,” European journal of anaesthesiology, vol. 26(3), pp. 229-34, 2009. [11] S. Efrati, G. Bolotin, L. Levi, M. Zaaroor, L. Guralnik, N. Weksler, U. Levinger, A. Soroksky, W. Denman and G. Gurman, “”Optimization of Endotracheal Tube Cuff Pressure by Monitoring CO2 Levels in the Subglottic Space in Mechanically Ventilated Patients:,” Anesth Analg, Vols. 125(4),, pp. 1309-1315, 2017.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!