טכנולוגיות רפואיות

ניתוח חדשני ליצירת נרתיק באישה שנולדה עם איבר מין לא מפותח בוצע לראשונה בארץ ב”הלל יפה”

הודעת מרכז רפואי הלל יפה

היחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת אגן במרכז הרפואי הלל יפה ביצעה לראשונה בארץ ניתוח חדשני ליצירת נרתיק בשיטה לפרוסקופית (דרך פתחים זעירים בדופן הבטן), באשה שנולדה ללא נרתיק עקב מום מולד. בניתוח יצרו הרופאים נרתיק מרקמת ‘פריטונאום’, המהווה חלק ממעטפות הבטן, ללא צורך בכריתת מעי או גיוס שתל עור, כפי שהיה נחוץ בעבר.

על פי הסטטיסטיקה, אחת מתוך 5,000 נשים נולדת ללא נרתיק, כאשר למרביתן אין גם רחם. מדובר בתסמונת נדירה הנקראת “מאייר רוקיטנסקי קוסטר האוזר” (MRKH), בה לאישה יש שחלות וחצוצרות תקינות עם הפרשה תקינה של הורמוני המין הנקביים ומבנה תקין של איבר המין החיצוני, אך הרחם והנרתיק (מרביתו או כולו) אינם מתפתחים.

עד כה בוצעו בארץ מספר ניתוחים ל’יצירת נרתיק’ בשיטה שהצריכה פתיחה של חלל הבטן בחתך גדול וכריתה של מקטע מהמעי או גיוס שתל עור מאזור הבטן, הירך או מרירית הלחי והפיכתו לנרתיק. “מדובר בניתוח עם סיכוי גבוה יחסית לסיבוכים, החלמה קשה וכן בעיות פוטנציאליות שעלולות להיווצר בהמשך הדרך, כמו הפרשות מעי סמיכות בחלל הנרתיק או גדילת שיער בתוך הנרתיק כתוצאה משימוש בשתל העור”, מציין ד”ר בני פיינר, מנהל היחידה לאורוגינקולוגיה וכירורגיה משקמת לרצפת אגן במרכז הרפואי הלל יפה.

את הניתוח החדשני ביצע צוות מנתחים מהיחידה לאורוגינקולוגיה ורצפת האגן בראשותו של ד”ר בני פיינר ובהנחייתו של פרופ’ עבאס שוברי, רופא בכיר ומוכר בעולם הגינקולוגיה בארה”ב שעוסק בין היתר, בנושא מומים של מערכת הרבייה והגניטליה (איברי המין). זו הפעם הראשונה בישראל שניתוח כזה מבוצע בשיטה זעיר פולשנית- לפרוסקופית. “דרך פתחים זעירים בדופן הבטן, יצרנו למעשה נרתיק פונקציונאלי מרקמת ‘פריטונאום’ – רקמה זמינה שממילא קיימת בבטן, ללא צורך בכריתת חלק מהמעי או לקיחת שתל עור. עם הזמן, רקמה זו אף מקבלת מרקם ותכונות הדומים לאלו של רקמת הנרתיק המקורית. לשיטה זו מספר יתרונות; תוצאה אסתטית טובה ללא חתך בטני, מינימום סיכונים ובעיות פוטנציאליות, החלמה מזורזת וכן חזרה מהירה לתפקוד יומיומי רגיל”, מסביר ד”ר פיינר. עוד מוסיף ד”ר פיינר כי מעבר להכרת האנטומיה של האגן הנשי והכרת מרכיבי הניתוח, נדרשת מיומנות גבוהה בכירורגיה לפרוסקופית מתקדמת על מנת לייצר את מבנה הנרתיק מרקמה זו.

הניתוח בוצע בקרב צעירה כבת 25, הסובלת מתסמונת “מאייר רוקיטנסקי קוסטר האוזר” (MRKH). לאישה היה מעין ‘ניצן’ מנוון באורך 2-3 ס”מ במקום נרתיק, אשר לא איפשר לה לקיים יחסי מין. לאחר שטיפול שמרני שכלל שימוש ב’מרחיבי נרתיק’ יעודים לא הועיל, הומלץ לה לעבור את הניתוח. הניתוח כאמור עבר בהצלחה והאישה נמצאת במעקב וטיפול של צוות היחידה האורוגינקולוגית ב”הלל יפה” הכולל את רופאי היחידה, אחות ייעודית שהשתלמה בתחום הסיעוד האורוגינקולוגי ופיזיותרפיסטית לרצפת אגן. הליך ההחלמה מהניתוח היה מהיר וללא בעיות. האישה מרגישה מצוין, שבה לפעילות מלאה ובני הזוג מדווחים בסיפוק ובאושר על קיום יחסי מין תקינים, ללא קושי.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Cancer עולה כי דלף מהשקה, מחלות לב וכלי דם וסוכרת הינם גורמי סיכון אפשריים להיצרות בהשקה של הוושט בחולים לאחר כריתת וושט. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמי סיכון להיצרות בהשקה בחולים עם סרטן וושט לאחר כריתת וושט. היצרות בהשקה הינה הסיבוך ארוך הטווח הנפוץ ביותר בחולים לאחר […]

  • האם אלבומין מסייע בחיזוי תוצאות דלקת חדה של הלבלב? (BMC Gastroenterol)

    האם אלבומין מסייע בחיזוי תוצאות דלקת חדה של הלבלב? (BMC Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז אלבומין בדם בתוך 24 שעות מאשפוז מהוות סמן פרוגנוסטי חשוב בחולים עם דלקת לבלב חדה, עם יעילות גבוהה במיוחד בחיזוי נזק בלתי-הפיך לתפקוד איברים ותמותה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקורלציה בין ריכוז אלבומין בדם בתוך 24 שעות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה