טכנולוגיות רפואיות

טיפול המבוסס על משחק וידאו עשוי לשפר את הקשב בילדים עם ADHD (מתוך Lancet Digital Health)

הקפדה על התערבות הדומה למשחק וידאו במשך 25 דקות ביום הובילה לשיפור תסמינים במתבגרים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit-Hyperactivity Disorder, או ADHD), כך עולה מתוצאות מחקר אקראי ומבוקר חדש, שפורסמו בכתב העת Lancet Digital Health.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנן מספר חלופות לטיפול מסורתי במקרים של ADHD, כולל טיפולים דיגיטאליים חדשים עשויים להקל על החסרים הקוגניטיביים הקשורים עם הפרעת הקשב ועשויים להתגבר על מגבלות של הטיפולים הסטנדרטיים. AKL-T01 הינו התערבות דיגיטאלית המיועדת לשפר קשב ובקרה קוגניטיבית באמצעות ממשק דמוי משחק וידאו. במחקר הנוכחי הם ביקשו לבחון אם AKL-T01 הוביל לשיפור יכולת הקשב בילדים עם ADHD.

המחקר כלל 348 ילדים עם מדדי ADHD-RS-IV (ADHD Rating Scale-IV) של 28 נקודות ומעלה, מדדי TOVA-API (Test of Variables of Attention –  Attention Performance Index) של 1.8- ומטה, ומדדי IQ של 80 ומעלה. המשתתפים חולקו באקראי להתערבות ממוקדת-קשב או משחק התאמת-מילה. לאחר 10 דקות אימון באחד מ-20 מרכזי המחקר, המשתתפים השלימו את יתר ההתערבות בביתם, עם השלמת חמישה תרגילים ביום (סך כולל של 25 דקות), חמישה ימים בשבוע.

גיל המשתתפים בשתי הקבוצות עמד בממוצע על 9.5 שנים, עם מדד Clinical Global Impressions-Severity Scores של כ-4.5 נקודות בממוצע, בתחילת הדרך, מדדי ADHD-RS-IV של כ-38 נקודות ומדד Impairment Rating Scale Score של כ-5.0- נקודות.

מניתוח הנתונים עלה כי בקרב מתבגרים עם היסטוריה לאחרונה של התערבות תרופתית תועד שיפור גדול יותר משמעותית בתסמינים בקבוצת ההתערבות, אשר עשוי לנבוע מגורמים ביולוגים הקשורים עם התערבות תרופתית לאחרונה, או גורמים פסיכולוגיים דוגמת תשומת לב רבה יותר של ההורים לשינוי בתסמינים בילדים שטופלו לאחרונה בתרופות.

מניתוח פוסט-הוק של מגוון מרכיבי TOVA עלה כי ההתערבות הובילה לכך ששיעור גדול יותר משמעותית של מטופלים הדגימו תוצאות תקינות בלפחות מדד אחד (36% לעומת 21%, p=0.0027). מדדי Impairment Rating Scale היו גם כן גבוהים יותר משמעותית בהשוואה לקבוצת הביקורת (48% לעומת 37%, p=0.49).

לסיום, חלק קטן מהמשתתפים בקבוצת ההתערבות ובקבוצת הביקורת דיווח על אירועים חריגים לאורך תקופת המחקר (7% ו-2%, בהתאמה), כאשר האירועים הנפוצים כללו תסכול (3%) וכאבי ראש (2%).

החוקרים כותבים כי למרות שדרושים מחקרים נוספים להערכת התערבות דיגיטאלית זו, המחקר מספק עדויות לפיהן התערבות זו עשויה לסייע בשיפור הפרעות קשב בילדים עם ADHD.

Lancet Digital Health 2020

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    מודל בינה מלאכותית המשלב מידע קליני והדמיות מבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי עשוי לסייע באבחנה מבדלת של נגעים סולידיים בלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מבין התבססו על מידע קליני והדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופי מ-439 מטופלים עם נגעים סולידיים בלבלב להכשרה ותיקוף היכולת של מודל בינה מלאכותית להבחין בין נגעי לבלב […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה