טכנולוגיות רפואיות

הערכת היקף השימוש והתועלת של השתלת ICD במסגרת מניעה ראשונית (Circulation)

בחולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל, השתלת ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) במסגרת מניעה ראשונית אינה משמשת בהיקף מספק, אם כי לוותה בהפחתת שיעורי התמותה מכל-סיבה בטווח הקצר והארוך, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Circulation.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הקשר בין שימוש ב-ICD ובין תמותה מכל-סיבה בחולי אי-ספיקת עם מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל ובתתי-קבוצות רלבנטיות. הם מדגם המחקר כלל חולים ממאגר Swedish Heart Failure Registry שענו על קריטריוני ה-European Society of Cardiology להשתלת ICD כמניעה ראשונית. הקשר בין שימוש ב-ICD ובין תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית לאחר שנה ולאחר חמש שנים נבחן בכלל האוכלוסייה ובתתי-קבוצות ספציפיות.

מבין 16,702 משתתפים מתאימים רק 1,599 (10%) עברו השתלת ICD. לאחר התאמה בין 1,305 חולים בהם הושתל ICD ומספר דומה של חולים בהם לא בוצעה השתלת ICD, החוקרים מצאו כי ההתקן לווה בירידה בסיכון לתמותה מכל-סיבה בתוך שנה אחת (יחס סיכון של 0.73) ובתוך חמש שנים (יחס סיכון של 0.88). התוצאות היו עקביות בכל תתי הקבוצות שנבחנו במחקר, כולל חולים עם לעומת חולים ללא מחלת לב איסכמית, גברים לעומת נשים, אלו מתחת לגיל 75 שנים לעומת אלו בגילאי 75 שנים ומעלה, חולים שגויסו בשלב מוקדם לעומת אלו שגויסו בשלב מאוחר למאגר וחולים עם לעומת חולים ללא CRT (Cardiac Resynchronization Therapy).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בשימוש נרחב יותר באפשרות השתלת ICD.

Circulation 2019

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה