מחקר National Lung Screening Trial הצביע על ירידה של 20% בסיכון לתמותה עקב סרטן ריאות בקרב מעשנים בהווה ובעבר בגילאי 55-74 שנים, עם היסטוריה של לפחות 30 שנות חפיסה, אשר לקחו חלק בתכנית סקירה לסרטן ריאות שהתבססה על בדיקת LDCT (Low Dose Computed Tomography), בהשוואה לצילום חזה.
למרות שמספר איגודים המליצו להרחיב את השימוש בבדיקות הסקר לסרטן ריאות למטופלים בסיכון גבוה מעבר לקריטריוני ההכללה במחקר NLST, כולל מטופלים ששרדו סרטן ריאות לאחר 4 שנות מעקב ללא עדות להישנות, ה-USPSTF ממליץ על אותם קריטריונים שיושמו במחקר NLST (למעט סף גיל של 80 שנים במקום 74 שנים) ולאחר דיון מקיף אודות היתרונות והנזקים של בדיקות הסקר והליך קבלת החלטות משותף מעמיק.
בתנאי עולם אמיתי, יישום בדיקות סקר לסרטן ריאות באלו העונים על הקריטריונים שנקבעו היה מאתגר והוביל לשיעורים נמוכים מאוד של יישום בדיקות הסקר הללו, אשר נעו בין 3.6% ועד 7%.
בקרב שורדים של מחלות ממאירות נפוצות, כולל סרטן ריאות, שד, מעי גס, שלפוחית שתן וערמונית, קיים סיכון כולל של 8.1% להתפתחות ממאירות ראשונית נוספת, כאשר סרטן ריאות הינו הנפוץ ביותר. סרטן ריאות הופיע כממאירות ראשונית נוספת ב-8-14% מכלל האבחנות של סרטן ריאות ואלו בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן ריאות ראשוני נוסף נטו יותר להיות מעשנים עם היסטוריה של סרטן שד, ריאות וממאירויות ראש וצוואר.
כאשר שוקלים בדיקות סקר לסרטן ריאות בקרב מטופלים ששרדו ממאירויות של הראש והצוואר, המטפלים ניצבים מול שני אתגרים: (1) הכללת מטופלים בסיכון גבוה שלא נכללו בקריטריוני NLST (שורדי ממאירות קודמת) ו-(2) השלמת דיוני קבלת החלטות משותפות והעברת המסרים תוך התייחסות לתחלואה נלווית, דוגמת היסטוריה של ממאירות.
הצעת בדיקות סקר לסרטן ריאות למטופלים בסיכון גבוה ששרדו מחלה ממארת בעברם הינה החלטה קשה מאחר ומדובר בקבוצה הטרוגנית של חולים (נשים ששרדו סרטן שד עשויות להיות צעירות יותר מאלו ששרדו ממאירות ראש/צוואר או שלפוחית שתן), עם הבדלים במחלות הרקע, או טיפולים קודמים לממאירויות.עוד יש לציין כי היסטוריה אישית של ממאירות ראש וצוואר דווחה כגורם המנבא הישרדות גרועה יותר לאחר אבחנה של סרטן ריאות.
תהליכי קבלת החלטות משותפים כוללים דיון מקיף אודות היתרונות והנזקים של בדיקות סקר לסרטן ריאות. דיונים אלו צריכים להתבצע בין המטופלים והמטפלים לפני הזמנת בדיקות ההדמיה. תהליכים אלו מאתגרים בעיקר בשל מגבלות זמן במהלך הביקור הרפואי, העדר ידע מספק בנוגע לתהליכי קבלת החלטות משותפים ומי אמור להוביל את הדיון, הדרכים הטובות ביותר לשלב את מחלות הרקע והעדפות המטופלים בתהליכים אלו וההבנה כיצד העדפות המטופלים והבנת התועלת והסיכונים עשויה להיות שונה על-פי אמונות אישיות, מחלות רקע, היסטוריה של ממאירות והתנאים בהם נערך הדיון הנ”ל.
Transl Lung Cancer Res. 2019;8(2)
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!