השתלה מונעת של ICD (Implantable Cardioverter Defibrillatior) אינה מפחיתה את שיעורי מוות לבבי פתאומי בחולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו במהלך חודש יוני בכתב העת Circulation.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם מחלת כליות בשלב סופני תחת טיפולי דיאליזה קיים סיכון מוגבר למוות לבבי פתאומי ועד כה, אין טיפול שהוכח כיעיל בהפחתת הסיכון. במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את הישימות ותוצאות השתלה מונעת של ICD למניעת מוות לבבי פתאומי.
החוקרים השלימו מחקר ICD2 (Implantable Cardioverter Defibrillator in Dialysis Patients), מחקר פרוספקטיבי, אקראי-מבוקר, להערכת החשיבות והבטיחות של השתלת ICD למניעת מוות לבבי פתאומי ב-200 חולי דיאליזה עם מקטע פליטה של חדר שמאל של 35% ומעלה. התוצא העיקרי היה מוות לבבי פתאומי ותוצאי סיום משניים כללו תמותה מכל-סיבה וסיבוכים על-רקע ICD.
המחקר הופסק בהתאם להמלצת ועדת המעקב בשל העדר תועלת לאחר שגויסו למחקר 188 חולים, 97 בקבוצת ICD ו-91 בקבוצת הביקורת. חציון משך המעקב עמד על 6.8 שנים ובמהלך המעקב תועדו 18 מקרי מוות לבבי פתאומי (10.1%), כולל 11 מבין 97 מקרים בקבוצת ICD ו-8 מבין 91 בקבוצת הביקורת.
שיעורי ההיארעות המצטברים של מוות לבבי פתאומי עמדו על 9.7% לאחר חמש שנים בקבוצת ICD ועל 7.9% בקבוצת הביקורת, עם יחס סיכון של 1.32 (P=0.55). בסיכומו של דבר, 99 מבין 188 חולים הלכו לעולמם (52.7%), 52 בקבוצת ICD ו-47 בקבוצת הביקורת.
סיכויי ההישרדות לאחר חמש שנים עמדו על 50.6% בקבוצת ICD ועל 54.5% בקבוצת הביקורת, עם יחס סיכון של 1.02 (p=0.92).
בקרב 80 חולים לאחר השתלת ICD תועדו 25 סיבוכים על-רקע השתלת ICD.
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולי דיאליזה, השתלה מונעת של ICD לא הפחיתה את שיעורי מוות לבבי פתאומי או תמותה מכל-סיבה, אשר נותרו גבוהים באוכלוסיה זו.
Circulation. Published online June 4, 2019
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!