טכנולוגיות רפואיות

הצד השלילי של זיהוי פרפור פרוזדורים בחולים ללא-תסמינים (Am Fam Physician)

העליה במספר המטופלים הסובלים מהשמנה לצד העליה בתוחלת החיים, עם שכיחות גבוהה יותר של מחלות רקע, הובילו לעליה בשכיחות פרפור פרוזדורים, הפרעת קצב המלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים ואי-ספיקת לב. לעיתים קרובות, הפרעת הקצב מופיעה ללא תסמינים. טיפול בנוגדי-קרישה משמש במקרים רבים בחולים אלו. כל אלו הובילו רופאים רבים לתמוך בבדיקות סקר לזיהוי הפרעת הקצב. במאמר דעה שפורסם בכתב העת American Family Physicians דנים הכותבים בנושא חסרונות אבחנה של פרפור פרוזדורים אסימפטומטי וההשלכות האפשריות.

למרות שלזיהוי מוקדם של הפרעת הקצב ייתכנו יתרונות אפשריים, בדיקות סקר לפרפור פרוזדורים כרוך במספר אתגרים מעשיים. אלו כוללים את שיעורי ההימצאות הנמוכים באוכלוסיה, עלויות גבוהות, סגוליות נמוכה של בדיקות לזיהוי פרפור פרוזדורים, נזקים משנית לאבחנה שגויה וטיפול-יתר וחוסר הבנה של המהלך הטבעי של פרפור פרוזדורים שזוהה בעקבות בדיקות סקר. ה-US Preventive Services Task Force קבע לאחרונה כי העדויות הנוכחיות אינן מספקות בכדי להעריך את המאזן בין היתרונות והנזקים של בדיקות סקר להפרעת הקצב על-בסיס תרשימי אק”ג.

מחקר STROKESTOP משבדיה מדגים את הבעיה של שיעורי הימצאות נמוכים של הפרעת הקצב באוכלוסיה. באמצעות תרשימי אק”ג לסירוגין שבוצעו בלמעלה מ-7,000 משתתפים בגילאי 75-76 שנים, החוקרים מצאו פרפור פרוזדורים חדש בתרשים האק”ג הראשוני ב-0.5% מהמקרים בלבד.

העלות של בדיקות סקר במספר כה גדול של נבדקים בכדי למנוע סיבוך יחיד צפויה לעלות על עלות הטיפול בחולה עם אירוע מוחי. יתרה מזאת, הסגוליות של תרשים אק”ג עומדת על 90% כאשר הבדיקה מבוצעת ע”י הרופא המטפל או אחות. שיעור תוצאות חיוביות-שגויות עומד על 10% ומעלה במקרים בהם מתבססים על תרשימי אק”ג שפוענחו ע”י מחשב, אק”ג של מכשירי אייפון וזיהוי פרפור פרוזדורים באמצעות מערכת בינה מלאכותית על-בסיס שעון חכם.

כעת, רבים יכולים לעקוב אחר קצב הלב באמצעות אפליקציה ייעודית לתרשים אק”ג בשעון אפל (Apple Watch). במידה ומניחים כי האוכלוסיה הנסקרת כוללת עשרה מיליון בעלי שעונים, עם סגוליות של 90% של תרשים האק”ג, והערכה נדיבה של שיעורי הימצאות פרפור פרוזדורים של 2%, אזי 200,000 נבדקים יאובחנו עם פרפור פרוזדורים וב-9.8 מיליון נבדקים לא תהיה עדות להפרעת הקצב. הכפלת 9.8 מיליון בשיעור תוצאות חיוביות-שגויות של 10% מוביל לאבחנה שגויה של פרפור פרוזדורים בקרוב למיליון נבדקים מכל 10 מיליון נסקרים. במידה ומיליון אנשים יפנו לקבלת טיפול רפואי, אזי הדבר עלול להוביל לנזק יאטרוגני משנית לסיבוכי בדיקות אבחנתיות, דימום עקב טיפול מיותר בנוגדי-קרישה וחרדה עקב נשיאת אבחנה של מחלה לבבית. שיעורי הימצאות פרפור פרוזדורים באוכלוסיית בעלי שעונים צפויים להיות הרבה יותר נמוכים מאלו שתועדו במחקרים קליניים שכללו משתתפים מבוגרים יותר.

עד כה, אין מחקר להערכת תוצאות בדיקות סקר לפרפור פרוזדורים. ידוע כי בדיקות סקר אלו מובילות לשיעור גבוה יותר של זיהוי המקרים, ביקורי במרפאה וקבלת מרשמים לטיפול בנוגדי-קרישה. גם אם בדיקות הסקר יוגבלו לאלו בסיכון מוגבר, לא ברור כיצד הדבר יוביל לתוצאות טובות יותר.

עוד חשוב לציין כי למרות עשרות שנות מחקר, המהלך הטבעי של פרפור פרוזדורים עדיין אינו מובן היטב. פער ידע נוסף הקיים נוגע לאי הודאות בכל הנוגע לסיכון לאירוע מוחי ללא מתן טיפול בנוגדי-קרישה והעדר נתונים אודות סך התועלת של הטיפול בנוגדי-קרישה.

למרות העדר עדויות בנושא, העליה בשימוש בחיישני אק”ג נישאים צפויה להוביל לכך שרבים יפנו להערכה רפואית בשל אבחנה שגויה של פרפור פרוזדורים. חולים עם תוצאות חיוביות-שגויות נדרשים להרגעה בלבד. ההתערבות הטובה ביותר בחולים עם אבחנה נכונה עדיין אינו ידוע ועל הרופאים המטפלים להפעיל שיקול דעת בנושא ולמצוא את הגישה הנכונה, התואמת לרצונות המטופל.

Am Fam Physician. 2019;99(6):354-355

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה