גירוי מוחי לא-ניתוחי מהווה חלופה טובה או תוספת ראויה לטיפול להקלה על דיכאון מג’ורי במבוגרים, כך עולה מנתונים חדשים, שפורסמו במהלך חודש מרץ בכתב העת BMJ.
החוקרים השלימו סקירה שיטתית במאגרי Embase, PubMed/Medline ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים ורשימת מקורות של מאמרים שפורסמו בין 2009 ועד 2018. הם התמקדו במחקרים קליניים עם הקצאה אקראית לטיפול בנזעי חשמל, TMS (Transcarnial Magnetic Stimulation), TBS (Theta Burst Stimulation), טיפול MST (Magnetic Seizure Therapy), tDCS (Transcranial Direct Current Stimulation) או טיפול דמה.
החיפוש הוביל לזיהוי 113 מחקרים שכללו 6,750 חולים (גיל ממוצע של 48 שנים) עם דיכאון מג’ורי או דיכאון דו-קוטבי. ההשוואות הנפוצות ביותר נערכו בין Repetitive TS משמאל בתדירות גבוהה ו-tDCS אל מול טיפול דמה, בעוד שטיפולים עדכניים יותר לא נבחנו דיו. איכות העדויות הייתה לרוב בסיכון נמוך או לא-ברור להטיה (83%), ודיוק ההערכות המסכמות של השפעות הטיפול השתנה באופן נרחב.
ממטה-אנליזה עלה כי 10 מבין 18 גישות טיפול לוו בתגובה גדולה יותר, בהשוואה לטיפול דמה: טיפול בנזעי חשמל לשתי האונות הטמפוראליות (סיכום יחס סיכויים של 8.91), מינון גבוה של טיפול בנזעי חשמל לצד ימין (סיכום יחס סיכויים של 7.27), טיפול TMS ראשוני (סיכום יחס סיכויים של 6.02), טיפול MST (יחס סיכויים מתוקן של 5.55), rTMS דו-צדדי (יחס סיכויים של 4.92), טיפול TBS דו-צדדי (יחס סיכויים של 4.44), טיפול rTMS לימין בתדירות נמוכה (יחס סיכויים מתוקן של 3.65), טיפול TBS לסירוגין (סיכום יחס סיכויים של 3.20), טיפול rTMS שמאלי בתדירות גבוהה (סיכום יחס סיכויים של 3.17) ו-tDCS (סיכום יחס סיכויים של 2.65).
הערכות מטה-אנליזה של ההתערבויות הפעילות עמדו בניגוד לטיפול פעיל אחר, אשר הדגים שיעורי תגובה מוגברים עם טיפול בנזעי חשמל בשני הצדדים ומינון גבוה של טיפול בנזעי חשמל לצד ימין בלבד, אשר לוו בתגובה מוגברת.
החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לערוך השוואה בין גישות טיפול שונות באוכלוסיה זו.
BMJ 2019; 364
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!