טכנולוגיות רפואיות

הרכב החיידקים במערכת העיכול עשוי להשפיע על הסיכון לאלח דם (Nat Med)

באמצעות כלי ביו-אינפורמטיקה חדש בשם StrainSifter, היכול לזהות פתוגנים במיקרוביום של מערכת העיכול, חוקרים מצאו עדויות לפיהן המיקרוביום של מטופלים עשוי לשמש כמקור לזיהומים בזרם הדם הנרכשים בבית-חולים. באמצעות הכלי החדש, החוקרים מצפים כי ניתן יהיה לזהות את המקור המדויק ולעקוב אחר הזנים הפתוגנים, כך שניתן יהיה לשפר את הגישה למחלות זיהומיות.

במחקר עוקבה רטרוספקטיבי הם אספו דגימות צואה שבועיות מ-30 משתתפים לאחר השתלת מח עצם (אוטולוגית או אלוגנאית) בבית החולים האוניברסיטאי בסטנפרוד, בין אוקטובר 2015 ועד יוני 2017. המשתתפים סיפקו דגימות צואה בתוך 30 ימים לפני התפתחות זיהום בזרם הדם ולפחות דגימה אחת לאחר זיהום שענה על הקריטריונים הסטנדרטיים להגדרת זיהום בזרם הדם.

תחילה, החוקרים ריצפו את הגנום של הגורם הזיהוי ואת הגנומים של כל החיידקים בדגימות הצואה לפני ואחרי הופעת הזיהום, בכדי להשיג תמונת חתך של החיידקים בזרם הדם של המטופל שהיו קיימים גם במערכת העיכול.

מבין 32 זיהומים שרוצפו, 15 נמצאו גם במיקרוביום של מערכת העיכול (47%), בסף של 0.1% ומעלה מכלל הפתוגנים במערכת העיכול. עשרה מבין 15 הפתוגנים הללו מסווגים לרוב כפתוגנים של מערכת העיכול (שמונה במעי ושניים בחלל הפה).

לא כל הזנים שגרמו לזיהום בזרם הדם היו נפוצים בצואה לפני האבחנה. חיידקי Escherichia coli ו-Enterococcus faecim היו הזנים הנפוצים בשני מקרים; שיעורי הימצאות היחסית של חיידקי Klebsiella pneumonia ו-Enterobacter cloacae עמדו על 2.8% ו-0.8%, בהתאמה.

עם זאת, בקרב חלק מהחולים, פתוגנים אפשריים הנפוצים בצואה לא תאמו לזני החיידקים בזרם הדם. לדוגמא, חולה אחד אובחן עם זיהום בזרם הדם של חיידק Klebsiella pneumonia, אך דגימת צואה תשעה ימים טרם הזיהום הדגימה שכיחות יחסית של 64% של E.coli ו-19 ימים לאחר הזיהום, שכיחות יחסית של E. Faecium של 82%.

באמצעות הכי החדש, החוקרים יכלו לחקור לעומק ברמת הזן, עם קבלת מידע העשוי לספק רמזים לקשר בין המיקרוביום של מערכת העיכול והחיידקים בזרם הדם.

לאחר מכן, החוקרים התבססו על ניתוח גנום במטרה לנסות ולזהות אם המקור לזיהום במטופל היה מהמיקרוביום או מהסביבה. הם מצאו כי זני S. Epidermidis היו שונים בחולה אחד בלבד, ובחולה נוסף, P. aeurignosa זוהה בדגימות צואה ודם; שני המקרים רמזו לכך שהמקור לזיהום בזרם הדם היה מהמיקרוביום של המטופל.

החוקרים כותבים כי הממצאים מדגישים את חשיבות בחינת הנחות קונבנציונאליות קודמות אודות המקור לזיהומים. המקור הקונבנציונאלי אינו בהכרח מהווה את התשובה הנכונה בכל המקרים.

Nat Med. Published online October 15, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ההשפעה של נוירופיברומטוזיס על איכות החיים של החולים (JAMA Dermatol)

    ההשפעה של נוירופיברומטוזיס על איכות החיים של החולים (JAMA Dermatol)

    תמונות במכשירי הטלפון הנייד עשויות לשמש ככלי מהימן להערכת מאפיינים של נוירופיברומות עוריות בחולים עם אבחנה של נוירופיברומטוזיס מסוג 1 (NF1), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שזיהה גם קורלציה בין היקף נוירופיברומות עוריות ובין איכות החיים, עם השפעה בולטת במיוחד של חומרת המעורבות של הפנים על הבריאות הנפשית. במסגרת המחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    שכיחות גבוהה של תסמיני תסמונת מעי רגיז לאחר גסטרואנטריטיס חדה (Gut)

    גסטרואנטריטיס חדה מעלה את הסיכון להתפתחות דיספפסיה פונקציונאלית ותסמונת מעי רגיז, כאשר במחצית מהחולים תסמונת מעי רגיז נותרת למשך עד ארבע שנים לאחר הזיהום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Gut. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הפרעות בממשק מוח-מעי, דוגמת תסמונת מעי רגיז ודיספפסיה פונקציונאלית, עשויות להופיע לאחר גסטרואנטריטיס זיהומית חדה, אך אין נתונים […]

  • מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בקרב אלו המתגוררים עם לפחות שני בני משפחה אחרים במהלך השנה הראשונה לחייהם ומחזיקים בכלב במהלך תקופת הילדות ייתכן סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים סביבתיים, דוגמת עישון, משפחה גדולה, סביבה עירונית וחשיפה לחיות מחמד, נקשרו עם הסיכון […]

  • חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    חיסוני ילדים מנעו 1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית בשלושת העשורים האחרונים (Morb Mortal Wkly Rep)

    מנתונים חדשים שפרסם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (Centers for Disease Control and Prevention) עולה כי בין השנים 1994 עד 2003, תשעה חיסוני שגרה בילדות מנעו למעלה מ-1.1 מיליון מקרי תמותה בארצות הברית. החוקרים בחנו את הנתונים הארציים להערכת התועלת הבריאותית והכלכלית של תשעה חיסונים שנכללו בתכנית החיסונים לילדים של המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC’s Vaccines […]

  • טיפול ב-Dalbavancin יעיל במניעת זיהומים סביב מפרק תותב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Musculoskeletal Infection Society)

    טיפול ב-Dalbavancin יעיל במניעת זיהומים סביב מפרק תותב (מתוך הכנס השנתי מטעם ה-Musculoskeletal Infection Society)

    מנתונים חדשים שפורסמו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-Musculoskeletal Infection Society עולה כי Dalbavancin מהווה טיפול אנטיביוטי ייעל כנגד זיהומים סביב מפרק תותב משנית לחיידקי גרם-חיוביים, כאשר ב-89%  מהחולים לא הייתה עדות לזיהום בתום המעקב. החוקרים בחנו באופן רטרוספקטיבי את הנתונים אודות 18 חולים שקיבלו תוך-ורידי ב- Dalbavancin לטיפול בזיהום סביב מפרק תותב לאחר פרוצדורה אורתופדית. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה