טכנולוגיות רפואיות

שיחרור מוקדם או מאוחר לאחר ניתוח החלפת מפרקים ? מאמרו של ד”ר בנקוביץ ב”הארץ”

במאמר המתפרסם ב”הארץ” ע”י ד”ר ואדים בנקוביץ, מנהל יחידת השתלת מפרקים במרכז הרפואי סורוקה ומייסד מרכז יונתן המרכז הישראלי לבריאות המפרק והגב, הוא דן בסוגייה של שיחרור מוקדם או מאוחר לאחר ניתוח החלפת מפרקים.

לשם כך הוא מנתח ממצאי מחקר שפורסם ב-The Journal of Arthroplasty” במאי 2018, ממנו עולה כי שיחרור מוקדם לאחר הניתוח היה קשור לפחות אישפוזים חוזרים וסיבוכים.


המחקר נמשך 3.5 שנים וכלל  447 מטופלים עם דלקת מפרקים ניוונית אשר שעברו ניתוח ראשון להחלפת מפרק הירך או ניתוח להחלפת מפרק הברך. המטופלים חולקו לשתי קבוצות דומות בגודלן , כשבקבוצה אחת המנותחים השתחררו יום לאחר הניתוח ובאחרת השיחרור היה לאחר 2-3 ימים.

לאחר הניתוח המטופלים קיבלו שילוב של משככי כאבים מקבוצות שונות ובמינונים נמוכים. כבר ביום הניתוח הם קמו ממיטתם והונחו לבצע תרגילי פיזיותרפיה.

מעקב אחר המטופלים הראה ש-4.5% מהמנותחים נדרשו לניתוח חוזר תוך 90 ימים ממועד הניתוח הראשון. בקבוצה ששוחררה מוקדם יותר היו פחות מטופלים שנדרשו לניתוח חוזר. מניתוח סיבות האישפוז החוזר שהיה כאמור שכיח יותר בקבוצה ששוחררה מאוחר יותר נראה שבקרב קבוצה זו היה שיעור גבוה יותר של סיבוכים, לרבות היווצרות קרישים וסיבוכים הקשורים להידבקות במחלות זיהומיות באשפוז. עוד נמצא כי באשפוז ארוך יותר המטופלים היו בסיכון גבוה יותר לנפילות ולשברים שנובעים מהן, בהשוואה להחלמה בבית. המטופלים בקבוצה ששוחררה מאוחר יותר היו בסיכון גבוה יותר להזדקקות לעזרה סיעודית בעת השחרור.

בנוסף, לא נמצא הבדל משמעותי בין הקבוצות בכל הנוגע לביקורים בחדר מיון: 16.5% מהחולים ששוחררו לביתם יום לאחר הניתוח ביקרו פעם אחת לפחות בחדר המיון בהשוואה ל-18.7% מהחולים ששוחררו אחרי יומיים-שלושה של אשפוז.

ד”ר בנקוביץ מסכם : “הדעות בנושא קיצור משך האשפוז לאחר ניתוחים אורתופדיים עדיין חלוקות בישראל. ישנם מנתחים שנוטים להשאיר את החולה לאשפוז ממושך של שבוע ואף יותר מכך ואחרים מעדיפים לשחרר מהר מאוד כדי שהמנותחים ימשיכו את תהליך השיקום בבתיהם. מאז שהמחקר נעשה ישנה התקדמות משמעותית בתחום השיקום המהיר בכל העולם, וגם הרופאים בישראל למדו כיצד להכין את המטופל ואת משפחתו טוב יותר לתקופת ההחלמה. כדאי לשקול את גישת השחרור המהיר לאחר ניתוח החלפת מפרק שכן הוא יכול לתרום רבות למנותחים כך שהשיקום שלהם יהיה מהיר יותר וטוב יותר.”

למאמר ב”הארץ”

The Journal of Arthroplasty , Volume 33 , Issue 5 , 1337 – 1342

הערת המערכת:  נראה שהמסקנה שעדיף שחרור מוקדם על מאוחר עשויה להיות תקפה לסוגים רבים של ניתוחים ואשפוזים, ולא רק לניתוח החלפת מפרקים. ככלל, בכל סיטואציה שבה ניתן להמשיך הטיפול/השיקום מחוץ לבית החולים, ולהפחית ע”י כך את  הסיכונים לזיהומים, נפילות וכד’ – כדאי לשקול שחרור מוקדם, במיוחד אם סביבת המטופל בבית מתאימה לכך.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

  • האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    האם חסמי חומצה עדיפים על חסמי תעלות מימן לטיפול בדלקת וושט ארוזיבית? (Therapeutics Advances in Gastroenterology)

    בעוד שמרבית חסמי חומצה ממשפחת PCAB (או Potassium-Competitive Acid Blockers) הדגימו שיעורי ריפוי גבוהים יותר מחסמי תעלות מימן (Proton Pump Inhibitors) בחולים עם דלקת וושט ארוזיבית, שני התכשירים עדיפים על פלסבו, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Therapeutics Advances in Gastroenterology. החוקרים ערכו חיפוש במאגרי נתונים עד 31 במאי, 2023, לזיהוי מחקרים אקראיים ומבוקרים […]

  • גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    גורמי סיכון להיצרות בהשקה לאחר ניתוח כריתת וושט (BMC Cancer)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת BMC Cancer עולה כי דלף מהשקה, מחלות לב וכלי דם וסוכרת הינם גורמי סיכון אפשריים להיצרות בהשקה של הוושט בחולים לאחר כריתת וושט. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון גורמי סיכון להיצרות בהשקה בחולים עם סרטן וושט לאחר כריתת וושט. היצרות בהשקה הינה הסיבוך ארוך הטווח הנפוץ ביותר בחולים לאחר […]

  • האם אלבומין מסייע בחיזוי תוצאות דלקת חדה של הלבלב? (BMC Gastroenterol)

    האם אלבומין מסייע בחיזוי תוצאות דלקת חדה של הלבלב? (BMC Gastroenterol)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Gastroenterology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוז אלבומין בדם בתוך 24 שעות מאשפוז מהוות סמן פרוגנוסטי חשוב בחולים עם דלקת לבלב חדה, עם יעילות גבוהה במיוחד בחיזוי נזק בלתי-הפיך לתפקוד איברים ותמותה. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הקורלציה בין ריכוז אלבומין בדם בתוך 24 שעות […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה