טכנולוגיות רפואיות

האם להשתלת ICD כמניעה ראשונית תועלת דומה בגברים ובנשים? (Europace)

באופן מסורתי נשים עדיין מהוות חלק קטן מהמשתתפים במחקרים חשובים רבים בקרדיולוגיה וההמלצות הכוללות גם נשים מבוססות בעיקר על מחקרים שנערכו בעיקר בגברים. עם זאת, יש סיבה להאמין כי למגדר עשויה להיות השפעה אפשרית על התועלת של התקני ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator), לבד או בשילוב עם התקן CRT (Cardiac Resynchronization Therapy).

במאמר חדש שפורסם בכתב העת Europace מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, להערכת הקשר האפשרי בין מגדר ובין תוצאות השתלת ICD במסגרת מניעה ראשונית. הם אספו נתונים ממחקרי MUSTT, MADIT-II, DEFINITE, COMPANION, SCD-HeFT ו-DANISH במטה-אנליזה.

כצפוי, נשים היוו חלק קטן מהמשתתפים בכלל המחקרים הללו, עם שיעורים שנעו בין 9.7% מהמשתתפים במחקר MUSTT ל-28.8% מבין אלו שלקחו חלק במחקר DEFINITE או 32.2% מהמשתתפים במחקר COMPANION. שני מחקרים כללו חולים עם קרדיומיופתיה איסכמית בלבד, בעוד שאחרים התמקדו בחולים עם קרדיומיופתיה לא-איסכמית.

החוקרים אספו תוצאות אודות גברים ונשים בנפרד ומצאו כי בנשים כקבוצה לא תועד יתרון הישרדותי משמעותי מטיפול זה במסגרת מניעה ראשונית, בניגוד לגברים. ייתכן כי הבדלים אלו תרמו לתת-הערכה אפשרית של התועלת של ICD בקרב גברים, כאשר התוצאות נבחנו בכללותן.

החוקרים כותבים כי יש עדויות העשויות לתמוך בתועלת פחותה של ICD בנשים: בקרב נשים נטיה קטנה יותר להפרעות קצב חדריות, בהשוואה לגברים, והן בסיכון קטן יותר למוות פתאומי. יתרה מזאת, חלק קטן יותר מכלל מקרי התמותה בנשים הוא פתאומי, ללא תלות בחומרת אי-ספיקת לב. אעפ”י שבנשים שכיחות גבוהה יותר של קרדיומיופתיה לא-איסכמית, העשויה להסביר את השונות הנ”ל, הסיכון הנמוך יותר להפרעות קצב לב תואר ללא קשר לנוכחות/העדר מחלת עורקים כלילית.

ממצאים אלו מעידים כי הגיעה העת כי רופאים וחוקרים יבחנו את התועלת של התקני ICD במסגרת מניעה ראשונית באופן נפרד בגברים ובנשים.

Europace. 2018;20(6):897-901

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    האם תסמונת שחלות פוליציסטיות מלווה בסיכון מוגבר למחלות מטבוליות וקרדיווסקולאריות? (J Clin Endocrinol Metab)

    בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות סיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, מחלת כבד סטאטוטית משנית להפרעה מטבולית ומחלות לב וכלי דם, אם כי הסיכון משתנה כתלות בפנוטיפ תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאפייני תסמונת שחלות פוליציסטיות כוללים תנגודת לאינסולין, ללא תלות […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה