טכנולוגיות רפואיות

מנהל המזון והתרופות האמריקאי מפרסם הנחיות בטיחות למניעת פריצת אש בניתוחים (מתוך הודעת ה –FDA)

FDA

למנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) ממשיכים להגיע דיווחים אודות התפרצויות אש במהלך ניתוח, העלולות להוביל לכוויות, פציעות חמורות אחרות, השחתה ותמותה. התלקחויות אלו ברובן ניתנות למניעה.

בהצהרה מטעם הסוכנות ממליצים המומחים גישות להפחתת הסיכון להתלקחויות במהלך ניתוחים, כולל שימוש בטוח בציוד רפואי ומוצרים המשמשים לעיתים קרובות בפרוצדורות כירורגיות.

מרבית ההתלקחויות במהלך ניתוחים מתרחשות בסביבות עתירות-חמצן, דוגמת מתן טיפול בחמצן לחולה בחדר ניתוח. מערכת אספקת חמצן פתוחה, דוגמת קנולה נזאלית או מסיכה, מלווה בסיכון מוגבר להתלקחות, בהשוואה למערכת סגורה, דוגמת מסיכה לרינגאלית או צינור הנשמה.

להפחתת הסיכון להתלקחויות במהלך ניתוחים, אנשי הסוכנות מסבירים כי על אנשי צוות רפואי, המבצעים פרוצדורות כירורגיות, להשלים הדרכה אודות גורמים המעלים את הסיכון להתלקחויות בניתוח, כמו גם ללמוד כיצד להתמודד במקרה של שריפה. הדרכה זו תתבצע בתרגולות אש תקופתיות, הדרכה כיצד להשתמש במטפי כיבוי אש ופרוצדורות פינוי.

הסוכנות ממליצה כי הצוות ישלים הערכת סיכון התלקחות בתחילת כל פרוצדורה ניתוחית ויבטיח תקשורת בין המרדים המספק את התרופות בגז, המנתח השולט במקור ההצתה ואנשי הצוות בחדר הניתוח המשתמשים בתכשירים מקומיים לעור וסדינים.

עוד ממליצים אנשי הסוכנות על סדרת פעולות לעידוד שימוש בטוח בחומרים מחמצנים, כולל קביעת הצורך של המטופל בתוספת חמצן. במידה ונדרש טיפול בחמצן, בפרט בניתוחים של הראש, צוואר, או חזה עליון, הסוכנות מציעה כי ריכוז החמצן יותאם למינימום הנדרש, במקום שמירה על ריוויון חמצן הולם. במידת האפשר, עדיף להשתמש במערכת מתן חמצן סגורה. כאשר משתמשים במערכת מתן פתוחה, הסוכנות קובעת כי יש לנקוט באמצעי זהירות נוספים להימנעות מחשיפה לחמצן וגזים דליקים משדה הניתוח, דוגמת טכניקות שימוש בסדינים להימנעות מהצטברות חמצן בשדה הניתוח.

להבטחת שימוש בטוח בכל הציוד העשוי לשמש כמקור הצתה, להלן הצעות נוספות מטעם הסוכנות:

·       יש לשקול חלופות למקור הצתה לניתוחים באזור הראש, צוואר וחזה עליון, אם ניתן ריכוז חמצן גבוה (מעל 30%).

·       במידה וחובה להשתמש במקור הצתה, יש להיות מודעים לכך שבטוח יותר לאפשר זמן לריכוז החמצן בחדר לרדת לפני שימוש במקור זה. לעיתים נדרשות מספר דקות לירידה בריכוז החמצן באזור, גם לאחר הפסקת הגז או הפחתת ריכוז.

·       יש לבחון את כל הציוד לעדות לכשל לפני שימוש ואין להשתמש בציוד פגום.

·       מעבר לשימוש כמקור הצתה, השימוש באנרגיה חד-קוטבית עשוי להוביל ישירות לכוויות לא-מכוונות למטופל. במידה ונעשה שימוש במכשיר זה, אין להפעילו סמוך או במגע עם ציוד אחר; יש להשתמש במערכת ניטור אלקטרודה; יש לשמור על קצה הצורב נקי וללא שרף או רקמה.

·       כאשר מקור ההצתה אינו בשימוש, מכשיר צריבה חשמליים, מקורות אור פיבראופטיים ולייזרים, ימוקמו באזור ייעודי רחוק מהמטופל, עם הגנה סביבתית.

·       יש להיות מודעים לכך שמוצרים המייצרים חום, דוגמת מקדחות, עשויים גם לשמש כמקור הצתה אפשרי.

מנהל המזון והתרופות האמריקאי מספק את העצות הבאות להבטחת שימוש בטוח בפריטים באתר הניתוח, העשויים לשמש כמקור דלק:

·       יש לאפשר זמן ייבוש מספק. יש למנוע מתכשירים אנטי-ספטיים על-בסיס אלכוהול במהלך הכנת העור ולבחון נוכחות קרם לחות.

·       יש להשתמש באפליקטור בגודל המתאם לאתר הניתוח. לדוגמא, אין להשתמש באפליקטורים גדולים במקרים המערבים את הראש והצוואר.

·       יש להיות מודעים לכך שפריטים אחרים באתר הניתוח עשויים לשמש כמקור לדלק, כולל מוצרים העשויים לכלול חמצן, דוגמת וילונות, מגבות, תחבושות וגזות למרות שטוענים שהם עמידים להתלקחות.

ה-FDA גם מציע לרופאים לתכנן ולתרגל את אופן ביצוע התלקחות בחדר ניתוח.

מתוך הודעת ה –FDA

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מבוגרים ששרדו מחלה ממארת (J Nat Comprehensive Cancer Netw)

    בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מבוגרים ששרדו מחלה ממארת (J Nat Comprehensive Cancer Netw)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Comprehensive Cancer Network עולה כי בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מטופלים ששרדו מחלה ממארת. בעקבות ממצאי המחקר ממליצים החוקרים לשלב בדיקות סקר לבדידות כחלק מההערכה האונקולוגית של חולי סרטן. מדגם המחקר כלל מבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה ששרדו מחלה ממארת ונכללו במחקר Health and Retirement Study […]

  • ההשפעה של נוירופיברומטוזיס על איכות החיים של החולים (JAMA Dermatol)

    ההשפעה של נוירופיברומטוזיס על איכות החיים של החולים (JAMA Dermatol)

    תמונות במכשירי הטלפון הנייד עשויות לשמש ככלי מהימן להערכת מאפיינים של נוירופיברומות עוריות בחולים עם אבחנה של נוירופיברומטוזיס מסוג 1 (NF1), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שזיהה גם קורלציה בין היקף נוירופיברומות עוריות ובין איכות החיים, עם השפעה בולטת במיוחד של חומרת המעורבות של הפנים על הבריאות הנפשית. במסגרת המחקר שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בקרב אלו המתגוררים עם לפחות שני בני משפחה אחרים במהלך השנה הראשונה לחייהם ומחזיקים בכלב במהלך תקופת הילדות ייתכן סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים סביבתיים, דוגמת עישון, משפחה גדולה, סביבה עירונית וחשיפה לחיות מחמד, נקשרו עם הסיכון […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה