כמחצית מכלל החולים עם אירוע של סינקופה במהלך חייהם אושפזו לבית חולים, גם במקרים בהם הסיכון להישנות היה נמוך. הנחיות חדשות בנושא סינקופה מטעם ה-ESC (European Society of Cardiology) מספקות לראשונה אלגוריתם לסיווג חולים אלו בחדרי מיון ושחרור המטופלים בסיכון נמוך.
המומחים מסבירים כי 75% מהעלויות הכרוכות בטיפול בסינקופה נובעות מאשפוז ולכן הפחתת אשפוזים עשויה לצמצם את ההוצאות הרפואיות באופן משמעותי.
לאחר בדיקה ראשונית בחדר המיון, כולל אנמנזה רפואית, בדיקה גופנית עם מדידת לחץ דם במנוחה ובשכיבה ובדיקת אק”ג בכל החולים, להלן ההמלצות בהנחיות העדכניות:
· ניתן לשחרר מחדר המיון חולים עם מאפיינים בסיכון נמוך בלבד, ככל הנראה משנית לסינקופה משנית לרפלקס וגאלי, תנוחתי או אורתוסטטיזם.
· חולים עם מאפיינים בסיכון גבוה לא ישוחררו אלא ישלימו הערכה אבחנתית אינטנסיבית ביחידת סינקופה או יחידת מעקב בחדר המיון או אשפוז.
· חולים ללא מאפיינים בסיכון גבוה או נמוך יהיו במעקב בחדר המיון או ביחידת סינקופה, במקום אשפוז.
המסמך כולל מספר טבלאות המתארות מאפיינים בסיכון גבוה, דוגמת מחלת עורקים כלילית או מחלה מבנית חמורה, סינקופה בזמן מאמץ או בשכיבה והופעה פתאומית של דפיקות לב מיד לאחר סינקופה. עוד מפורטים קריטריונים בחולים עם מאפיינים התומכים בטיפול ראשוני ביחידת מעקב בחדר המיון ו/או מסלול מהיר ליחידת סינקופה לעומת אשפוז בבית החולים.
המומחים מציינים כי יחידות סינקופה זמינות במספר בתי חולים בארצות הברית ובמרבית בתי החולים באיטליה, אך בחלק מהמדינות אין כלל יחידות כאלו.
לדבריהם, אלגוריתם הסיכון חדש ומסלול הטיפול בחולים אלו יאפשר ניהול של מספר רב יותר של חולים בחדרי מיון (מעקב/יחידת סינקופה) ויגביל את האשפוז לבית החולים לחולים שבאמת נדרשים לכך. ממחקרים בנושא עלה כי באמצעים אלו ניתן להפחית את שיעור האשפוזים בהיקף של עד שליש מהמקרים.
מסמך ההנחיות המלא כולל 113 המלצות (46 מהן בדרגת סיווג I) ו-19 כללים פשוטים להנחיית האבחנה והניהול של חולים לאחר סינקופה. עוד ישנן המלצות מעשיות לרופאים כיצד לבצע בדיקות אבחנתיות ולפרש את התוצאות.
מרכיב חדש ממליץ על תיעוד בוידאו של אובדן הכרה זמני וספונטאני במקרים שחשודים כי אינם על-רקע סינקופה. באופן ספציפי, על רופאים לשקול תוספת צילום וידאו למבחן Tilt Table Test להגדלת המהימנות של התצפית הקלינית של אירועים מושרים ולעודד את החולים וקרובי משפחתם לתעד אירועים ספונטאניים או נפילות.
ההנחיות ממליצות גם לרופאים לשקול בדיקות בסיסיות להערכת תפקוד אוטונומי של הלב וכלי דם, דוגמת תרגיל ולסלבה, מבחן נשימה עמוקה, או ניטור לחץ דם אמבולטורי, בחולים עם חשד לתת לחץ דם אורתוסטטי נוירוגני.
לסיום, ההנחיות ממליצות על הרחבת השימוש ב-ILR (Implantable Loop Recorder) לאבחנה של חולים עם נפילות ללא-הסבר, מקרים חשודים לאפילפסיה, או אירועים חוזרים של סינקופה ללא-הסבר וסיכון נמוך למוות לבבי פתאומי.
Eur Heart J. Published March 19, 2018
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!