חולים עם כאב ממושך נדרשים לגישה טובה יותר לטיפול פסיכו-סוציאלי, כך לפי נייר עמדה מטעם ה-Society of Behavioral Medicine. לדברי המומחים, יש להקפיד על זמינות גישות פסיכו-סוציאליות לטיפול בכאב בכל החולים עם כאב ממושך. במאמר שפורסם במהלך חודש ינואר בכתב העת Translational Behavioral Medicine, הכותבים מציעים מספר המלצות לשיפור הגישה לטיפול פסיכו-סוציאלי.
על מערכות טיפול רפואי לתמוך בגישה לטיפול פסיכו-סוציאלי בכאב, הסרת מכשולים מערכתיים הפוגעים במתן טיפול פסיכו-סוציאלי יעיל, הבטחה כי מטפלים בעלי כישורים מתאימים לטיפול פסיכו-סוציאלי בכאב יהיו זמינים במרכזים בהם מטפלים באופן בחולים הסובלים מכאב ממושך ולספק לכלים התומכים בהפניה למומחים לטיפול פסיכו-סוציאלי בכאב.
על הגופים המבטחים לכסות גישות פסיכו-סוציאליות מבוססות-עדויות בטיפול בכאב ממושך.
עוד כותבים המומחים כי איגודים מקצועיים צריכים למלא את חלקם בהכשרת מטפלים בכאב, להשתתף בהדרכת אנשי מקצוע בטיפול פסיכו-סוציאלי בכאב, שילוב הדרכת כאב בכל רמות ההכשרה והכרה רשמית בפסיכולוגיה של כאב כהתמחות.
הועדה ממליצה עוד כי חוקרים יבחנו מודלים ליישום טיפול פסיכו-סוציאלי בכאב בתנאי טיפול רפואי שונים, במטרה לקבוע את הגישות הטובות ביותר ולהביא לשיפור הפצת השימוש במודלים מבוססי-עדויות.
לדברי המומחים, קיים קשר בין משבר האופי ואידים וכאב ומספר נקודות של כשל מערכתי תרמו לשני אלו. התוצאה היא סבל מיותר. המלצות מבוססות-ראיות לשיפור הטיפול בחולים ותוצאות הטיפול יהיו מוגבלות עד שתיקבע מדיניות שתעודד טיפול זה.
רופאים מכירים ולרוב מאמינים בחשיבות תמיכה פסיכו-סוציאלית, אך אין בידיהם מנגנון מסודר לספק טיפול זה. מדובר בסוגיה מתסכלת לרופאים, מאחר ולא ניתן לקבוע תוכניות הממוקדות במטופלים.
Transl Behav Med 2018
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!