טכנולוגיות רפואיות

פרופ’ קורנובסקי במאמר ב”הארץ”: יש לפקפק במחקר מה-LANCET שקבע כי PCI למטופלים עם תעוקה יציבה – אינו יעיל

בהתייחס למחקר זה מה-LANCET עליו דיווחנו לאחרונה  ואשר לפיו לא נמצאה תועלת מובהקת בטיפול הנפוץ והמקובל באמצעות PCI בהקלת תסמינים ושיפור זמן מאמץ, מנתח פרופ’ רן קורנובסקי (בתמונה) , נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל, מנהל המערך לקרדיולוגיה במרכז רפואי רבין, ופרופסור מן המניין בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב , את המחקר ומגיע למסקנה  ש”רצוי לא להיאחז במסקנות המחקר, ולדגול באבחון קפדני של חולי הלב מי מהם נזקק לצנתור שכולל השתלת סטנט ומי לטיפול שמרני, הכולל נטילת תרופות ושינוי אורח חיים בלבד. שימוש בסטנט כפי שגם נמצא במחקר יכול לפתוח מידית עורקים חסומים, להגביר משמעותית את זרימת הדם ללב וכך למנוע סבל וסיבוכים מהחולים.”

החסרונות הבולטים של המחקר לדעתו של קורנובסקי הם :


·         מחקר קטן של 200 חולים בלבד

·         המשתתפים סבלו מהיצרות בעורק אחד בעוד שב”חיים האמיתיים” מרבית החולים סובלים מכמה היצרויות במקביל

·         בכשני שליש מהמשתתפים התעוקה הייתה יציבה לחלוטין עם תוצאות טובות במבחן מאמץ עוד טרם החדרת הסטנט כך שלא ברור אם הייתה בכלל אינדיקציה לבצע במטופלים אלה PCI

·         המחקר כן מצא שיפור במבחני מאמץ ותסמינים בקרב אלה שעברו השתלת סטנט אך השיפור לא היה מובהק סטטיסטי, וזאת ככל הנראה גם בשל מס’ המשתתפים הנמוך והפרמטרים שלהם כפי שצויינו כאן.

·         התוצאות נבדקו לאחר 6 שבועות בלבד ממועד ה-PCI , תקופה שלדעת קורנובסקי היא קצרה מידי ושאינה יכולה להעיד על הצפוי לבוא לאורך תקופה ארוכה יותר.

·         מרבית המשתתפים קיבלו 2-3 תרופות לטיפול בתעוקה. גם כאן לדעת קורנובסקי בחיים האמיתיים לא בטוח שמרבית המטופלים מדגימים היענות מלאה לטיפול התרופתי.

למאמר ב”הארץ”

הערת המערכת: יש לציין שבסקר שערכנו מייד לאחר פירסום המחקר באתר שיתוף המקרים הקליניים שלנו e-medcase ,  82% מהמשתתפים בחרו בתשובה לפיה ימשיכו להציע PCI למטופלים עם תעוקה יציבה, על אף תוצאות המחקר.

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות ל-Naloxone לשיפור הישרדות לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית חולים (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות ל-Naloxone לשיפור הישרדות לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית חולים (JAMA Netw Open)

    מתן Naloxone ע”י צוותי רפואה דחופה מלווה בשיעורים גבוהים יותר של חזרת דופק ספונטאני והישרדות עד לשחרור מבית חולים של חולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 8,195 מבוגרים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים אשר טופלו ע”י צוותי […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה