טכנולוגיות רפואיות

הנחיות חדשות מטעם ה-Heart Rhythm Society בנושא טיפול בלידים (Heart Rhythm)

הצהרת קונצנזוס חדשה מטעם ה-HRS (Heart Rhythm Society) ותשעה איגודים רפואיים אחרים מספקת לרופאים ייעוץ קליני בנושא טיפול והוצאת לידים של התקני CIED (Cardiac Implantable Electronic Device). מדובר בעדכון ההמלצות של האיגוד משנת 2009. המסמך העדכני כולל קבוצה גדולה וגלובאלית יותר של רופאים ואלקטרופיזיולוגים, עם עניין ונסיון רבים.

אחד המסרים העיקריים במסמך החדש נוגע לצורך בהערכה וטיפול זהירים בלידים. אלו כוללים מודל וגישה קלינית ספציפית של מעקב מוגבר וטיפול בלידים בעלי צפי שיעורי כשלון גבוהים. פאנל המומחים מצטט מספר דוגמאות מוכרות היטב של הסרת לידים מהמדפים בעבר, כולל לידי Fidelis של חברת מדטרוניק ולידי Riata ICD.

משפחת לידי Riata מדגימה את האתגרים הניצבים בפניי רופאים.

המסמך כולל התייחסות להוצאת לידים עקב זיהומים ועקב סיבות אחרות, עם טבלה המפרטת מספר תרחישי מטופלים ואת הבסיס לכל גישת טיפול. לדוגמא, הותרת הליד נקבעה כאפשרות טובה יותר בחולה סרטן בן 86 שנים עם חסם לבבי מלא וקוצב לב בן 14 שנים, בעוד שהוצאת הליד והחלפתו הינה הבחירה הטובה ביותר באישה בת 46 שנים עם חסם לבבי מלא ומסתם מיטראלי מכאני.

מדובר בגישה ממוקדת-מטופל, כאשר על הרופא לתרגם את הספרות הרפואית ולשקול את היתרונות והחסרונות של כל גישה להחלטה על הצעד הטוב ביותר.

בדומה, כאשר קיים חשש מפני זיהום של ההתקן, יש להשלים הערכה בכל מקרה לגופו. המסמך כולל המלצות אודות בדיקת אקו-לב דרך הושט בחולים עם חשד לזיהום סיסטמי של CIED והסרה מלאה של ההתקן והליד בכל החולים עם זיהום דפינטיבי של מערכת CIED או אנדוקרדיטיס של מסתם הלב ללא מעורבות דפיניטיבית של הליד ו/או ההתקן. עם זאת, בחירת הטיפול האנטי-מיקרוביאלי הטוב ביותר תתבסס על זיהוי הגורם והרגישויות של הפתוגן לטיפול.

חלק מהחיידקים, דוגמת Staphylococcus aureus, הם אילימים יותר ויידבקו ללידים, בעוד שחיידקים אחרים אינם נדבקים בקלות גם במקרה של בקטרמיה.

אחד הנושאים החשובים שעלו במהלך ניסוח ההמלצות נגע לבחירה בין הותרת הליד ובין הסיכון הכרוך בהסרת הליד. המלצה חדשה אחת בסיווג IIb לוקחת בחשבון את שיעורי כשלון לידים ומצבים דינאמיים של החולים כך שניתן לשקול הסרת הליד במקרים מסוימים לאחר התייעצות עם המטופל.

המלצה נוספת בדרגה IIb נוגעת לכך שניתן להותיר לזנוח או להסיר את הליד במידה והליד אינו נדרש או אינו מתפקד.

החוקרים מציינים כי אמנם בעתיד הקרוב עדיין צפויים להמשיך בשימוש בלידים, אך עם פיתוח אמצעים טכנולוגיים חדישים, תקוותם היא כי הנושא יהפוך פחות ופחות רלבנטי בתוך 10-15 שנים.

Heart Rhythm 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות ל-Naloxone לשיפור הישרדות לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית חולים (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות ל-Naloxone לשיפור הישרדות לאחר דום לב מחוץ לכותלי בית חולים (JAMA Netw Open)

    מתן Naloxone ע”י צוותי רפואה דחופה מלווה בשיעורים גבוהים יותר של חזרת דופק ספונטאני והישרדות עד לשחרור מבית חולים של חולים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 8,195 מבוגרים עם דום לב מחוץ לכותלי בית החולים אשר טופלו ע”י צוותי […]

  • שיעור לידות-חי גבוה לאחר השתלת רחם בנשים עם הפרעות פוריות משנית להפרעה רחמית (JAMA)

    שיעור לידות-חי גבוה לאחר השתלת רחם בנשים עם הפרעות פוריות משנית להפרעה רחמית (JAMA)

    בנשים עם הפרעת פוריות משנית לגורם רחמי בלבד תועדו שיעורי הצלחה גבוהים להשתלת רחם, כאשר 70% מהנשים הצליחו ללדת בעקבות ההשתלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 20 נשים עם הפרעות פוריות משנית לגורם רחמי, כולל נשים ללא רחם או רחם לא תפקודי; לכל אישה הייתה לפחות שחלה […]

  • טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    טכנולוגיית בינה מלאכותית מסייעת באבחנה של נגעים סולידיים בלבלב (JAMA Netw Open)

    מודל בינה מלאכותית המשלב מידע קליני והדמיות מבדיקת אולטרה-סאונד אנדוסקופי עשוי לסייע באבחנה מבדלת של נגעים סולידיים בלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מבין התבססו על מידע קליני והדמיות אולטרה-סאונד אנדוסקופי מ-439 מטופלים עם נגעים סולידיים בלבלב להכשרה ותיקוף היכולת של מודל בינה מלאכותית להבחין בין נגעי לבלב […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה