“בשם עובדות ועובדי בית החולים אני מבקש להודות לך על פועלך, על הנתינה, על הרוח ועל הגאווה. את אולי משתחררת היום משיבא, אבל שיבא לא משתחרר ממך. רשמת במו ידיך פרק מפואר במורשת בית החולים” כך אמר פרופ’ יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא לד”ר שושי גולדברג, מנהלת מערך הסיעוד, בטקס פרידה מרגש שהתקיים ב-16 באוגוסט בבית סוראסקי.

ד”ר גולדברג מסיימת בימים אלה את תפקידה כמנהלת מערך הסיעוד בשיבא, תפקיד אותו מילאה  ב-8 השנים האחרונות.  ב-1 בספטמבר היא תיכנס לתפקידה החדש כאחות ראשית ארצית וראשת מינהל הסיעוד במשרד הבריאות.

“באופן אישי אני מודה לך על התקופה שליווית אותי. תודה על החברות, התמיכה, העצה הטובה, על זה שטרחת כל העת לעדכן אותי, בדקת שוב ושוב שאני בסדר, היית לי לעוגן” הוסיף ואמר פרופ’ קרייס.

פרופ’ זאב רוטשטיין, המנהל הקודם של בית החולים, שמינה את ד”ר גולדברג לתפקידה בשנת 2008, אמר בטקס: “מהרגע הראשון היא מצאה חן בעיניי בעיקר בגלל הפשטות. אין אצלה פוזות. לעבוד איתה זו היתה חוויה אדירה. אני מודה, לא יכולתי לעמוד בפניה, ונדמה לי שאני לא היחיד. כשהיא רוצה משהו ובאה לבקש היה ברור לי שאצטרך לתת. וזה אכן היה הדבר הנכון לעשותו. שושי, אני מוריד את הכובע על שנים נפלאות שנתת לצוותים ולמטופלים. אני בטוח שהרוח שלך  תמשיך לנשב בשיבא”.

ד”ר אלזה לבון, סגניתה של ד”ר גולדברג, סקרה בהתרגשות גדולה את רוחב היריעה של פעילות הסיעוד ב-8 שנות ניהולה של ד”ר גולדברג. “באתי להצדיע למנהיגה מוכשרת ומיוחדת, שניצחה על כולם באהבה, במסירות ובהתלהבות אין-סופית, ונשאה את מערך הסיעוד לשיאים חדשים של מצוינות. את תקופתך, שושי, ניתן להגדיר כמהפכה של ממש, הסיעוד בשיבא שינה את פניו מקצה לקצה. האחיות

והאחים הפכו לבסיס הקבוע והאיתן של העשיה כאן, אלו שבזכותם יכול בית החולים להגשים את החזון ולנסוק כל העת למעלה”.

גם גב’ אילנה כהן, יו”ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל בירכה את ד”ר גולדברג בחום רב, ובהמשך הוקרן סרט תדמית מיוחד על הסיעוד בשיבא, וגם מצגת פרידה של מערך הסיעוד, שהסתיים בהפתעה מחויכת בדמותו של אסי כהן, שניסח ברכת פרידה מיוחדת מד”ר גולדברג בסגנונו הכובש והמשעשע.

“זהו אחד הימים המרגשים בחיי” אמרה ד”ר שושי גולדברג בדברי ברכתה “אני מסיימת את המשמרת הניהולית שלי בשיבא בתחושת הישג אדירה וגאווה מקצועית אישית עצומה, בעיקר מהאחיות והאחים של בית החולים. תודה מיוחדת למטה הנהלת הסיעוד, אחיות ומזכירות. לימדתם אותי שהשמיים הם הגבול, שאת הקשה עושים מיד ואת הבלתי-אפשרי עם עוד קצת זמן. תמיד ברמה הכי גבוהה ותמיד ביחד”.