הקריטריונים לקבלת תו הלחם: לפחות 80 אחוז קמח מלא, לא יותר מ- 400 מ”ג נתרן (ל- 100 גרם), ולא יותר מ- 250 קלוריות (ל- 100 גרם).

שרת הבריאות, יעל גרמן: “הרמנו את דגל המודעות למגיפת ההשמנה ולעידוד אכילה בריאה וחיים פעילים. משום כך, תו הלחם הוא בשורה לציבור. בהמשך יתרחב התו למוצרי מזון נוספים כאמצעי חשוב להנגשת מידע תזונתי ולעידוד אכילה בריאה”.

צוות התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, הפועל מטעם משרדי הבריאות, החינוך, התרבות והספורט מכריז היום על השקת ‘תו מזון א?פ?ש??ר?יב??ר?יא’.

בשלב ראשון, יוענק התו בקטגוריית הלחמים בלבד.

יצרנים ומשווקי לחמים (מפעלי מזון, מאפיות, מרכולים, קונדיטוריות ובתי קפה),שיעמדו במדדים הבריאותיים יהיו רשאים להציב על גבי אריזות הלחם,או בשילוט מדף, את “תו לחם א?פ?ש??ר?יב??ר?יא”.

לדברי פרופ’ דני מורן, מנהל התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, ‘ א?פ?ש??ר?יב??ר?יא’:

“הרעיון הוא להציב את התו בחזית אריזות המזון של אותם מוצרים, שהרכבם התזונתי עומד בדרישות הקפדניות לקבלתו. בגב האריזה, מופיע פירוט הערכים התזונתיים של מוצר המזון (אחוז הקמח המלא, שיעור הנתרן והקלוריות ל- 100 גרם). בכך, ניתן לציבור כלי להשוואה בין מוצרי המזון באותה קטגוריה ולבחור בריא יותר. אני קורא ליצרני המזון בישראל לפנות אלינו ולבדוק עמידה במדדים”.

מוסיף פרופ’ איתמר גרוטו, ראש מנהל בריאות הציבור במשרד הבריאות: “המטרה היא לעודד את הציבור לצרוך לחמים, שמכילים דגנים מלאים. היעד שלנו הוא להגביר את מודעות הציבור לחשיבות הבחירה בלחם המלא, לעודד את היצרנים לייצר לחם מקמח מלא, שעומד בקריטריונים של משרד הבריאות, ובהמשך ליצור ביקוש ללחם מלא, שיוכל גם להביא לירידת מחיר”.

מוסיף רמי הסמן, מנהל האסטרטגיה השיווקית של התכנית הלאומית: “בחרנו לעצב את התו החדש כתת מותג של ‘א?פ?ש??ר?יב??ר?יא’. היה חשוב שהתו יהיה בולט וניתן לזיהוי, אבל גם יתאים לשפה הגרפית המקובלת של אריזות מוצרי מזון בארץ. המסר העובר בו הוא: המוצר עמד בהמלצות משרד הבריאות לתזונה בריאה יותר. עבור יצרני המזון הוכנה ערכה הכוללת בנוסף לתו קדמי, ולתו אחורי על גבי האריזה גם שילוט מדף, שניתן להציב ברשתות השיווק, במקומות ממכר למוצרי מאפה וברשתות מזון.

כזכור, התכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים, א?פ?ש??ר?יב??ר?יא, הוקמה בעקבות החלטת ממשלה, מתוך מחויבות לקידום בריאות הציבור בתחומי האכילה הבריאה והפעילות הגופנית. התכנית הלאומית מתנהלת מטעם 3 משרדי ממשלה: משרד הבריאות, משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט, בזירות פעולה שונות: בקהילה, בבתי הספר, ברשויות המקומיות, ביוזמות חקיקה ועוד.