טכנולוגיות רפואיות

הפגייה במרכז הרפואי מאיר, הראשונה בארץ והחמישית בעולם, קבלה הסמכה כפגיה תומכת התפתחות מטעם ארגון NIDCAP העולמי.

פג

בחוות הדעת על הפגייה שניתנה על ידי הצוות הרב מקצועי של ארגון  NIDCAP נכתב:

הפגייה במרכז הרפואי מאיר מחויבת לעקרונות הגישה ומיישמת אותם למופת.

הפגייה מהווה מודל השראה לפגיות אחרות. היא מצטיינת במתן טיפול אישי, הרגיש לצרכים ההתפתחותיים של הפגים וממוקד בפג ובמשפחתו.

שילוב של מחויבות ללא פשרות, שאיפה למצוינות והתמדה הביאו את צוות הפגייה לבחון את העשייה אל מול אמות מידה בינלאומיות ולהגיש את מועמדותו להסמכה כפגייה תומכת התפתחות על פי עקרונות  NIDCAP (גישה נוירו-התפתחותית לטיפול בפג).

הפגייה השלימה בהצלחה את תהליך ההסמכה וזכתה להכרה רשמית כאחת מחמש הפגיות המובילות בעולם בגישת הטיפול ההתפתחותי התומך.

הסמכה זו מהווה תו איכות העומד בסטנדרטים קפדניים לטיפול, הניתן לפגים ולמשפחותיהם.

מחקרים שנערכו באוניברסיטת הארוורד ובמקומות נוספים מראים כי בפגים שטופלו על פי עקרונות שיטת ה NIDCAP  –

מהלך האשפוז היה קצר יותר

המעבר לאכילה עצמאית מהיר יותר

הם מונשמים פחות זמן

ההתפתחות במישור המוטורי והקוגניטיבי טובה יותר

כמו כן הקשר בין ההורים לפגים והתפקוד של ההורים טובים יותר

הטיפול ההתפתחותי התומך על פי NIDCAP

פגים מגיחים לעולם טרם זמנם בתקופה שבה מוחם מתפתח מהר יותר מאשר בכל תקופה אחרת בחיים. לאחר היוולדו, נאלץ הפג להתמודד עם סביבת הפגייה השונה לחלוטין מזו של הרחם. סביבה זו, מתוקף היותה טיפול נמרץ, עתירה בגירויים ובגורמים מעוררי סטרס עבור הפג וההורה: אורות, קולות, רעשים, טיפולים רפואיים יחד עם הניתוק מהאם.

חוקרים סבורים כי חשיפת הפגים לגירויים אלה עלולה לתרום לקשיים התפתחותיים בעתיד – כמו הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגותיות, קשיים בויסות, קשיים מוטוריים, קשיי למידה וכו’.

מטרותיה העיקריות של הגישה הינן:

להפחית את הסטרס (דחק) אליו נחשף הפג

לתרום להבשלתו הנוירו-התנהגותית

לקדם את הקשר המוקדם בין ההורים ותינוקם המאושפז בפגייה.

הטיפול ההתפתחותי התומך מציע מגוון התערבויות במטרתה להפחית את הסטרס תוך הבנת שפת גופו והתייחסות לרמזיו ההתנהגותיים הדקים ביותר של הפג:

התייחסות לסביבה הפיזית שמירה על רמות נמוכות של אור ורעש בסביבה הקרובה של הפג. ההורים והצוות מתבקשים לשוחח בקול נמוך ושקט, לכבות טלפונים ניידים. על מנת לצמצם את החשיפה לאור ישיר מעמעמים את האורות בפגיה ומכסים את האינקובאטורים והעריסות בכיסויי בד.

מגע והחזקה ההורים לומדים על אחיזה מרגיעה ועוטפת של הפג. השיטה מעודדת מגע עור לעור (“קנגורו”) שבה ההורה מניח את הפג על גופו. הפגים שוכבים על מצע בד רך, אסופים בתוך “קן” התוחם אותם בתנוחה רצויה.

ההתערבויות הרפואיות מתייחסות באופן מקסימלי למחזור העירות והשינה של הפג תוך דגש על הפחתת כאב.

ההורים שותפים מלאים לטיפול בפג כבר מהשלבים הראשונים בהתאם למצב הרפואי. פעמים רבות ההורים מפחדים ומתקשים לטפל בפג והצוות מעודד את ההורים להתגבר על הפחד ולהצטרף לטיפול. תחילה על ידי “טיפול בארבע ידיים” ההורה יחד עם הצוות מתנסה בביצוע פעולות כמו מגע, החזקה, רחצה, האכלה, החתלה, וכו’ ובהמשך על ידי ההורה תוך תמיכה של הצוות.

            כחלק ממעורבות ההורים, בני הזוג משתתפים גם בביקור רב מקצועי שבו הם לוקחים חלק פעיל ומספרים על  הפג מנקודת מבטם.

נמסר על ידי תמר זינגרמן, עוזרת דוברת

המרכז הרפואי מאיר, אתר האינטרנט של המרכז הרפואי מאיר: www.mmc.org.il

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

    הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

    במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
    להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה