מרבית הסוכרתיים אינם מודעים לכך שמחלת השפעת עלולה להוות עבורם בעיה גדולה יותר מאשר אנשים ללא סוכרת, ולכן לא תמיד לוקחים בחשבון את אפשרות החיסון נגד שפעת, או טיפול מונע אחר כבר עם תחילת החורף.

מחקרים מראים כי סוכרתיים, הן מסוג 1 והן מסוג 2, החולים בשפעת, סובלים בדרך כלל מתסמינים חמורים יותר ולאורך זמן ממושך יותר. כלומר, משך זמן השפעת אצלם ארוך מאצל אחרים והסיכוי שלהם להגיע לאשפוז ולסיבוכים קשים יותר של השפעת גבוה יותר בקרב הסוכרתיים. חשוב לציין כי נתונים אלו נכונים בעיקר למטופלים בעלי סיבוכים של הסוכרת, דוגמת מחלת לב או מחלת כליות.

כאשר אדם עם סוכרת חולה בשפעת, הגוף שלו עלול להיכנס לסטרס (עקה) וקשה יותר לשלוט ברמות הסוכר בדם. כאשר רמת הסוכר בדם עולה (במיוחד מעל 200 מ”ג/דצ”ל) תאי החיסון לא פועלים בצורה יעילה ולכן הסוכרתי עלול לחוות חריגות בתפקוד החיסוני.

במקרים כאלה, ישנם מטופלים הזקוקים להגדלת מינון האינסולין, וכאלה שאינם מטופלים באינסולין לעיתים צריכים להגביר את מינון התרופות הפומיות או להשתמש באינסולין באופן זמני על מנת להחזיר את השליטה והאיזון ברמות הסוכר בדם.

נתון נוסף מצביע על כך שהסוכרת מגבירה את הנטייה להתייבשות בזמן מחלת השפעת, דבר שעלול גם הוא להפר את האיזון ברמות הסוכר בדם ולהוביל להתדרדרות פיזית אצל הסוכרתי.

כיום קיימות ראיות המעידות על כך שאנשים עם סוכרת הם בדרך כלל בעלי תגובות חיסוניות המתאימות לחיסון נגד שפעת, כך שיש באפשרותם להתחסן ולהפחית את הסיכוי לסיבוכי שפעת, אשפוז בבתי חולים בעת מגפת השפעת וכדומה, ועל כן מומלץ להם לבצע זאת.

הכותבת היא אנדוקרינולוגית ומנהלת רפואית במרכז DMC לטיפול בסוכרת.