טכנולוגיות רפואיות

השוואה בין תומכן מצופה Everolimus ובין תומכת מתכת ערום בטיפול ב-STEMI (מתוך Lancet)

בכתב העת Lancet פורסמו תוצאות מחקר EXAMINATION (Evaluation of the Xience-V Stent in Acute Myocardial INfArcTION), בו נערכה השוואה בין תומכנים מצופי Everolimus (EES או Everolimus-Eluting Stent) ובין תומכני מתכת ערומים (BMS או Bare Metal Stent) בחולים עם STEMI (ST-segment Elevation Myocardial Infarction).

קיים קשר ידוע בין תומכנים מצופי-תרופה ובין שיעורים מוגברים של תרומבוזיס של התומכן. מטה-אנליזה של נתונים אקראיים להשוואת דור ראשון של תומכנים מצופי-תרופה אל מול תומכני מתכת ערומים אישרה את הסיכון הנ”ל. החשש הגדול ביותר הינו בחולים עם אוטם לבבי חד, מאחר שהסיכון הבסיסי לתרומבוזיס של התומכן גבוה יותר, בהשוואה לחולים עם מחלה כלילית יציבה.

מדגם המחקר כלל 1504 חולים עם STEMI עד 48 שעות לאחר הופעת התסמינים, שנדרשו לצנתור דחוף וחולקו באקראי להשתלת EES (751 חולים) או BMS (747 חולים). התוצא העיקרי היה תוצא משולב שכלל תמותה מכל-סיבה, הישנות אוטם לבבי וכל רה-וסקולריזציה לאחר שנה אחת. תוצאים משניים ככללו תוצאים מכוונים להתקן של תמותה לבבית, אוטם לבבי בכלי המטרה או רה-וסקולריזציה של כלי המטרה, ושיעורי תמותה מכל-סיבה ותמותה לבבית, הישנות אוטם לבבי, רה-וסקולריזציה של כלי או נגע המטרה, תרומבוזיס של התומכן, שיעורי ההצלחה של התומכן והפרוצדורה ודימומים מג’וריים ומינוריים.

החוקרים מדווחים כי שיעורי התוצא העיקרי של המחקר היו דומים בשתי הקבוצות (11.9% מהחולים בקבוצת EES לעומת 14.2% מהחולים בקבוצת BMS, p=0.19).

תוצא הסיום המכוון להתקן לא היה שונה משמעותית בין הקבוצות (5.9% לעומת 8.4%, p=0.05), אם כי שיעורי רה-וסקולריזציה של נגע וכלי המטרה היו נמוכים יותר עם EES (2.1% לעומת 5.0%, p=0.003 ו-3.7% לעומת 6.8%, p=0.0077, בהתאמה).

שיעורי התמותה מכל-סיבה (3.5% לעומת 3.5%, p=1.00) או שיעורי תמותה לבבית (3.2% לעומת 2.8%, p=0.076) או אוטם לבבי (1.3% לעומת 2.0%, p=0.32) לא היו שונים משמעותית בין הקבוצות. שיעורי תרומבוזיס של התומכן היו נמוכים יותר עם EES (שיעורי תרומבוזיס דפיניטיבי עמדו על 0.5% לעומת 1.9%) וכך גם מקרים בהם האבחנה של תרומבוזיס של התומכן הייתה מוחלטת או סבירה (0.9% לעומת 2.5%, P=0.019).

למרות ששיעורי ההצלחה של ההתקן היו דומים בשתי הקבוצות, שיעורי ההצלחה של הפרוצדורה היו גבוהים יותר עם EES (97.5% לעומת 94.6%, P=0.0050).

שיעורי הדימומים לאחר שנה אחת היה דומה בשתי הקבוצות (3.9% לעומת 5.2%, p=0.19).

החוקרים מסכמים וכותבים כי מממצאים אלו עולה כי בחירת EES במקום BMS בחולים עם STEMI לא הביאה להפחתת שיעורי התוצא העיקרי של המחקר. עם זאת, ברמת התומכנים, בחולים לאחר השתלת EES נרשמה ירידה בשיעורי רה-וסקולריזציה של נגע המטרה ובשיעורי תרומבוזיס של התומכן.

Lancet, Early Online Publication, 3 September 2012

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה