טכנולוגיות רפואיות

שנת הגלים האיטיים – מדוע היא מעניינת אותנו ?/מאת פרופ’ גיורא פילר (*)

מוח גירוי חשמלי

השינה חיונית לכל היצורים החיים בשביל שרידות. בעכברים דיכוי שינה מוביל לעלייה משמעותית בצריכת קלוריות ובניצול אנרגיה, וכתוצאה מכך בימים הראשונים תיתכן השמנה אך בהמשך נצפית ירידה דרסטית במשקל למרות עליה בכמות האוכל עד כדי פי 3! חולדות ללא שינה מתות תוך שבועיים שלושה אם לא מתאפשרת שנת פיצוי. בבני אדם, מחלה גנטית נדירה מאוד הקרויה “Fatal familial Insomnia ” מאופיינת בחוסר הולך וגובר של היכולת לישון, אשר מובילה למוות בתקופה בין 8-72 חודשים 1

השפעות פחות דרמטיות כמובן של הפרעות שינה, אך בעלות משמעות פרקטית רבה יותר תורמות לנו בהבנת ההשלכות של דיכוי שינה, בין אם נעשה באופן רצוני ובין אם מדובר בדיכוי שינה בשל הפרעות שינה. דיכוי שינה כרוני עלול להוביל לעליה בישנוניות, תאונות (דרכים או עבודה), פגיעה בתפקוד היומיומי כולל בזיכרון בחשיבה ובריכוז, כמו גם השלכות על תחלואה הכוללות השפעות שליליות על תפקודים אנדוקרינייים, תגובות מערכת החיסון ועלייה בסיכון להשמנה ולסוכרת. 1

על מנת להבין את ההשלכות וההשפעות של הפרעות שינה וכיצד ניתן לשפר אותם, חשוב להבין נכון את הנוירוביולוגיה של השינה. היום אנחנו מנתחים שינה באמצעות פוליסומנוגרפיה (בדיקה הבודקת גלי מוח, תנועות עיניים, פעילות שרירים וקצב לב במהלך השינה). באמצעות שיטה זו ניתן לחלק את השינה ל-2 חלקים עיקריים: REM ו-non-REM . שנת ה-REM מאופיינת בתנועות עיניים מהירות וב-EEG בתדירויות גבוהות יחסית ומעורבות. כ-18-22% מזמן השינה שלנו הוא REM . שנת ה-REM דועכת בהדרגה עם הגיל מינקות ועד בגרות, ולאחר מכן נשארת יציבה במהלך כל החיים (מגיל 18 ואילך). לעומת ה-REM , שנת ה-non-REM מאופיינת בגלים איטיים יותר (גלי תיתא או דלתא), התפרצויות של כישורי שינה (sleep spindles ) והיא מחולקת באופן שרירותי ל- 3 שלבים. שלב 1 ו-2 נקראים “שינה קלה” ואילו שלב 3 קרוי “שינה עמוקה” או שנת “הגלים האיטיים” (SWS Slow Wave Sleep ). 1

שנת הגלים האיטיים מעורבת בתהליך השיקום המוחי (מהיום ללילה), וחיונית לתחזוקה ולגיבוש השינה. בשינה זו (כמעט באופן בלעדי) מופרש הורמון הגדילה החשוב גם לילדים (לצורך גדילה) וגם למבוגרים.  להלן סיכום חלקי של מחקרים בתחומים שונים מהם ניתן ללמוד על חשיבות והשפעת שנת הגלים האיטיים (SWS ).

SWS וישנוניות

במחקרים מבוקרים בהם דוכאה באופן מלאכותי שנת הגלים האיטיים נצפה שמידת הישנוניות היומית עלתה 2 . כלומר קיים קשר ישיר בין זמן שנת הגלים האיטיים לבין מידת הישנוניות שלנו ביום שלמחרת. ככל שאנו חווים פחות שלב זה, אנו ישנוניים יותר.  לא בכדי שינה זו מכונה השינה המרעננת וביותר.  היא גם קרויה השינה העמוקה ביותר כיון שבשלב שינה זה נדרשים גירויים חזקים ביותר כדי להקיץ ממנה (כגון גירוי רעש, אור, או כאב).  בילדים שלב שינה זה תופס חלק ניכר משנת הלילה, הקשור הן לגדילה, והן לעובדה ששנתם של ילדים הרבה יותר עמוקה ובד”כ הרגה יותר קשה להעירם יחסית למבוגרים.

SWS ומספר ההתעוררויות בלילה

ככל שאנו חווים יותר שינה עמוקה, אנו פחות מתעוררים באמצע הלילה. במחקר שבדק נבדקים צעירים, נבדקים בגיל העמידה ובגיל מבוגר ללא תלונות על השינה, נצפה ששנת ה-SWS הייתה בקורלציה שלילית עם מספר ההתעוררויות. ההבדל נשאר מובהק גם לאחר התאמות לגיל. במחקר אחר, כאשר דיכאו באופן מכוון את ה-SWS נצפתה עלייה במספר ההתעוררויות. לכן, כנראה ש-SWS  תורמת באופן חיובי לתחזוקת השינה, לייצובה, ולהפחתת קיטוע השינה.

SWS והטמעת זיכרון

במחקר התערבותי מבוקר, שבחן את השפעת ה-SWS  על יכולת הלמידה, נבדקים עברו אימון במשחק זיכרון לאחר שינה בסיסית, ונבחנו לאחר 4 שעות שינה נוספות כאשר מקבוצה אחת נחסכה שנת הגלים האיטיים (SWS ). הקבוצה שלא חוותה SWS לא הראתה כל שיפור במשחק, בעוד שהקבוצה אשר חוותה השתפרה כמצופה. ניסוי זה וניסויים אחרים מחזקים את הטענה של-SWS תפקיד חשוב בגיבוש של למידה תפיסתית ויכולות ויזואליות מוטוריות ומחזקים גם את הקשר המוצע בין שנת non-REM ולמידה.

SWS והסיכון לסוכרת סוג 2

במחקר חדש שהתפרסם לאחרונה ב-PNAS הודגם שדיכוי מכוון של שנת גלים איטיים הוביל לירידה ברגישות לאינסולין ולעליה בסבילות לגלוקוז 3 . המחקר מצא קשר חזק בין זמן השינה לבין מידת הירידה ברגישות לאינסולין. תוצאות אלה עשויות להעיד על תפקיד חשוב שיש ל-SWS בשמירה על הומיאוסטאזיס נורמלי של משק הגלוקוז והאינסולין. ממצאי המחקר הזה גם עשויים להעיד על כך שאיכות שינה נמוכה עם רמות נמוכות של SWS , כפי שמתרחשת אצל מבוגרים, עשויה להעלות את הסיכון לסוכרת מסוג 2.

השפעת כדורי שינה על SWS

אחד הגורמים שנחשבו שנים רבות למשפיעים על שלבי השינה4, ובפרט של שנת הגלים האיטיים הוא כדורי שינה, בעיקר ממשפחת הבנזודיאזפינים. ואכן, ישנן עדויות שבנזודיאזפינים משנים במידה מסוימת את שלבי השינה וגורמים לעליה בשינה שטחית על חשבון שינה עמוקה. במחקר שהשווה את השפעת ברוטיזולאם וזולפידם על שינה עמוקה, נצפה שמשך שנת גלים איטיים (SWS ) ארוך יותר נצפה עם זולפידם (החומר הפעיל באמביאן CR , סטילנוקס) לעומת ברוטיזולאם 5 . בהמשך לכך נצפה שמידת הישנוניות (אפקט שארי) ביום שלמחרת במטופלי ברוטיזולאם הייתה גבוהה יותר מאשר בקבוצת הזולפידם, מה שייתכן וניתן להסביר בשל הירידה ב-SWS לה גרם הברוטיזולאם.

לסיכום, אנו יודעים היום ששלב הגלים האיטיים (SWS ) הרוויח ביושר את התואר “שלב השינה המשקמת” (restorative sleep ) ויש לשלב זה תפקיד חשוב בקיום ההומיאוסטאזיס בגוף בהיבטים פיזיולוגים ופסיכולוגים מגוונים לרבות בקרה מטבולית וזיכרון. נדודי שינה עלולים מטבעם לקצר משך השלב הזה (בין היתר כיוון שמשך השינה הכללי מתקצר), ולכן יש לשקול בעת בחירת הטיפול בנדודי שינה גם את הפרמטר של משך שנת הגלים האיטיים, ולהעדיף טיפול אשר אינו מקצר או פוגם בשלב החשוב הזה במהלך השינה, אשר חיוני לתפקוד שלנו בזמן הערות.

(*) פרופ’ גיורא פילר, מרפאת שינה, קופ”ח כללית, רמב”ם, והטכניון.

References:

1. Roth T. Slow wave Sleep: does it matter? Journal of Clinical Sleep Medicine suppl to vol. 5, no. 2, 2009

2. Schweitzer Paula K et al. Enhancing  slow wave sleep with sodium oxybate reduces  the behavioral and     physiological impact of sleep loss. Sleep 2010;33(9):1217-1225

3. Tasali E et al. Slow-wave sleep and the risk of type 2 diabetes. PNAS 2008, vol.105, no.3, 1044-1049

4. Lehmann D et al. Effect of benzodiazepine hypnotics on all-night sleep EEG spectra. Hum     Neurobiology 1985;4(3):189-194

5. Uchimura U et al. (2006) Effect of Zolpidem on sleep architecture and its next-morning    residual effect in insomniac patients: A randomized crossover comparative study with    brotizolam. Progress in Neuro-Psychopharmacology & Biological Psychiatry 30  22-29.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות חיוביות לגרייה חשמלית מוחית לטיפול באינסומניה (J Psychiatr Res)

    תוצאות חיוביות לגרייה חשמלית מוחית לטיפול באינסומניה (J Psychiatr Res)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Psychiatric Research עולה כי גריית מוחית חשמלית בזרם מתחלף (Transcranial Alternating Current Stimulation, או tACS), גישה לא-פולשנית המבוססת על זרם חשמלי בעצימות נמוכה להשפעה על פעילות מוחית, מהווה התערבות יעילה לטיפול במקרים של אינסומניה כרונית, בפרט בקשישים. החוקרים השלימו מחקר כפל-סמיות שכלל 124 מבוגרים עם אינסומניה כרונית (קשיי […]

  • שינה במשך עד חמש שעות בלילה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (Translational Psychiatry)

    שינה במשך עד חמש שעות בלילה מלווה בסיכון מוגבר לדיכאון (Translational Psychiatry)

    נטייה גנטית לשינה במשך חמש שעות בלילה, או פחות מכך, מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית להתפתחות דיכאון בשלב מאוחר יותר, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Translational Psychiatry. עם החוקרים התבססו על נתוני מחקר ELSA (או English Longitudinal Study of Ageing), מחקר עוקבה פרוספקטיבי של מדגם מייצג של מטופלים בבריטניה (גיל ממוצע של 65 שנים), […]

  • בעיניים פקוחות: הטיפול בנדודי שינה - מאמר אורח מאת פרופ' גיורא פילר, מנהל מרפאת שינה, שירותי בריאות כללית מחוז חיפה

    בעיניים פקוחות: הטיפול בנדודי שינה - מאמר אורח מאת פרופ' גיורא פילר, מנהל מרפאת שינה, שירותי בריאות כללית מחוז חיפה

    בעוד ששנת הלילה היא צורך קיומי, השכיחות העולה של הסובלים מנדודי שינה היא תופעה מדאיגה. מטרת הטיפול בנדודי שינה היא להביא את המטופלים לשינה טובה, למען בריאותם הגופנית, הנפשית והרגשית שנת לילה טובה נמדדת באיכות השינה ובכמות השינה – שינה רציפה, ללא יקיצות אשר כוללת את שלבי השינה הידועים ובכמות מספקת. משך שינה הנחשב לתקין […]

  • ישנוניות יתר – ראיון עם ד

    ישנוניות יתר – ראיון עם ד"ר אלעד ברוך על התסמונת / אבחון וטיפול

    כלים קליניים לאבחון וטיפול בישנוניות יתר אנשים בריאים הישנים שנת לילה תקינה אינם זקוקים לשינה נוספת במהלך היום, אולם מצבים רפואיים רבים עלולים להפריע למהלך תקין זה וליצור מצב של ישנוניות יתר. כדי להעלות את המודעות לישנוניות יתר, העלולה להשפיע על ילדים ומבוגרים, ד״ר ברוך אלעד, נוירולוג ורופא שינה, ועמיתו ד״ר יואל רייטר, מנהל המרכז […]

  • ישנוניות יתר - ראיון עם ד

    ישנוניות יתר - ראיון עם ד"ר אלעד ברוך על התסמונת

    ישנוניות יתר: מדוע תסמונת זו אינה מאובחנת מספיק? הקשר בין ישנוניות יתר (Excessive Daytime Sleepiness, EDS) לתפקוד קוגניטיבי, כגון קשב, זמן תגובה, זיכרון, תפקודים ניהוליים ומדדים קוגניטיביים והתנהגותיים אחרים, אינו מפתיע. עם זאת, השפעתם הסובייקטיבית של תסמיני ישנוניות והטרמינולוגיה בתחום זה מבלבלת, ולכן שיעור המקרים המאובחנים לא בהכרח מייצג את שכיחות התופעה. כדי להעלות את […]

  • היעילות והבטיחות של Lemborexant בנשים מבוגרות עם אינסומניה (Menopause)

    היעילות והבטיחות של Lemborexant בנשים מבוגרות עם אינסומניה (Menopause)

    במאמר שפורסם בכתב העת Menopause מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Lemborexant (דייויגו) נסבל היטב ומשפר את איכות השינה לאורך זמן בנשים בגיל העמידה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אינסומניה הינה הפרעה נפוצה בנשים בגיל העמידה. Lemborexant הינו אנטגוניסט תחרותי של קולטן לאורקסין אשר נבחן בתת-קבוצה של נשים בגילאי 40-58 שנים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה