טכנולוגיות רפואיות

גישות להפחתת הסיכון לתמותה לבבית פתאומית לאחר אוטם לבבי (Circulation)

השימוש בהתקני ICD (Implantable Cardioverter Defibrillator) עשוי להפחית את הסיכון לתמותה פתאומית לאחר אוטם לבבי, אך נדרשות אפשרויות נוספות לחולים שאינם מתאימים לטיפול זה.

מתוצאות מחקר חדש עולה כי דרושים מחקרים נוספים לזיהוי גישות למניעת תמותה פתאומית בחולים מיד לאחר אוטם לבבי, במטרה להבין טוב יותר את המנגנון לתופעות אלו, ולזהות גישות יעילות למניעת התמותה. הצורך בולט במיוחד בחולים שאינם עונים על הקריטריונים להשתלת ICD לפי ההנחיות הנוכחיות (כלומר, אלו עם מקטע פליטה ירוד אך בתוך 40 ימים מהאירוע הלבבי), המצויים בסיכון גבוה לתמותה פתאומית.

החוקרים בחנו את הנסיבות בהן אירעו מקרי תמותה פתאומית ב-1067 חולים שמתו בפתאומיות במחקר VALIANT.

מהממצאים עולה כי ב-46% מהמקרים תסמינים מקדימים, בעיקר קוצר נשימה וכאבי חזה. שני שליש ממקרי התמותה הפתאומית אירעו בבית, וכמחצית בנוכחות עדים. מנגד, 88% מהאירועים שאירעו בבית החולים ו-75% מהאירועים שאירעו באתר ציבור אחר היו בנוכחות עדים.

מבין המשתתפים עבורם היו נתונים זמינים אודות הפעילות בעת האירוע, 52% מהמקרים אירעו בזמן שינה ו-48% בזמן עירות.

שיעורי התמותה לאחר החייאה עקב אירוע תמותה פתאומית היו נמוכים יותר משמעותית בקרב 37 חולים לאחר השתלת ICD (19%) בהשוואה ל-118 חולים בהם לא הושתלו ההתקנים (49%). למעשה, השתלת ICD וגיל היו שני הגורמים המנבאים המשמעותיים היחידים להישרדות לאחר החייאה עקב תמותה פתאומית.

החוקרים כותבים כי אין ספק כי יש להקפיד על השתלת ICD בחולים לאחר אוטם לבבי, העונים על הקריטריונים המקובלים. עם זאת, הן מחקר DINAMIT והן מחקר IRIS לא הדגימו תועלת להשתלת ICD בשלב מוקדם לאחר אוטם לבבי, ובחולים אלו, התערבויות חלופיות, דוגמת קוצב לב-דפיברילטור הניתן לענוד, עשויות לשמש כגשר עד להשתלת ICD בשלב מאוחר יותר.

החוקרים הוסיפו כי לאור השיעור הגבוה של מקרי תמותה פתאומית בזמן שינה, ככל הנראה למכשירי AED ביתיים תהיה תועלת קטנה במקרים אלו.

Circulation 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה