טכנולוגיות רפואיות

סכנות הפסקת הטיפול התרופתי באספירין (BMJ)

ממחקר חדש שפורסם בכתב העת British Medical Journal עולה כי בנבדקים עם היסטוריה של אירועים קרדיווסקולאריים שהפסיקו נטילת הטיפול באספירין במינון-נמוך, קיים סיכון מוגבר לאוטם לבבי לא-פטאלי, בהשוואה לאלו הממשיכים בטיפול התרופתי.

במסגרת מחקר מקרה הביקורת ביקשו החוקרים להעריך את הסיכון לאוטם לבבי ותמותה ממחלת לב כלילית לאחר הפסקת טיפול באספירין במינון נמוך בחולים עם היסטוריה של אירועים קרדיווסקולאריים. החוקרים בחנו את הנתונים ממאגר THIN (The Health Improvement Network), לזיהוי והערכת מטופלים בגילאי 50-84 שנים עם מרשם ראשון לטיפול באספירין (75-300 מ”ג ביום) כמניעה שניונית של סיבוכים קרדיווסקולאריים בשנים 2000-2007 (39,513) במעקב אחר מקרים של אוטם לבבי לא-פטאלי ותמותה עקב מחלת לב כלילית. הפסקת הטיפול התרופתי הוגדרה כהפסקת נטילת התרופה למשך למעלה מ-30 ימים לאחר המרשם האחרון. החולים היו במעקב במשך 3.2 שנים, בממוצע.

החוקרים זיהו 876 מקרים של אוטם לבבי לא-פטאלי ו-346 מקרי תמותה עקב מחלת לב כלילית. ההיארעות הכוללת של אוטם לבבי לא-פטאלי עמדה על 6.87 ל-1000 שנות אדם. בנוסף, ההיארעות הכוללת של תמותה עקב מחלת לב כלילית הייתה 2.71 ל-1000 שנות אדם. ההיארעות המשולבת של אוטם לבבי לא-פטאלי או תמותה עקב מחלת לב כלילית עמדה על 9.58 ל-1000 שנות אדם.

בהשוואה למטופלים בהווה באספירין, בקרב אלו שהפסיקו לאחרונה את הטיפול באספירין תועד סיכון מוגבר לאוטם לבבי לא-פטאלי או תמותה עקב מחלת לב כלילית (יחס סיכויים של 1.43) ואוטם לבבי לא-פטאלי בלבד (יחס סיכויים של 1.63) (7.1% בקבוצת הביקורת לעומת 8.8% בקבוצת החולים שהפסיקו הטיפול באספירין).

עבור כל 1000 מטופלים, במהלך תקופה של שנה אחת תועדו כארבעה מקרים נוספים של אוטם לבבי לא-פטאלי בקרב אלו שהפסיקו את הטיפול באספירין במינון נמוך, בהשוואה לאלו שהמשיכו בטיפול.

BMJ 2011; 343:d4094

לידיעה ב-NELM

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    טיפול ב-Hydroxyurea (הידראה) אינו מפחית משמעותית רזרבה שחלתית בבנות ונשים עם מחלת אנמיה חרמשית ולכן ייתכן ואין צורך בטיפולים לשימור פוריות בטרם התחלת הטיפול התרופתי באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. המחקר כלל מספר מרכזים בצרפת והחוקרים בחנו את רקמת השחלות של 76 בנות ונשים צעירות עם אנמיה חרמשית, שעברו […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה