טכנולוגיות רפואיות

תרופות עם השפעה אנטי-כולינרגית עשויות להחמיר ירידה קוגניטיבית וכן להגביר תמותה בקרב מטופלים מבוגרים (מתוך J Am Geriatr Soc)

מאת ד”ר אולה קראסיק

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון יוני של כתב העת Journal of the American Geriatric Society עולה כי שימוש בתרופות עם השפעה אנטי-כולינרגית בקרב מטופלים בגיל המבוגר עשוי להחמיר את הירידה הקוגניטיבית וכן להעלות את הסיכון לתמותה.

במחקר זה השתמשו החוקרים בנתונים ממחקר Medical Research Council Cognitive Function and Ageing Study בין השנים 1991-1993. במחקר זה השתתפו מעל 13,000 אנשים מעל גיל 65. החוקרים בדקו את שיעור השימוש בתרופות עם השפעה אנטי-כולינרגית מוכחת או אפשרית לפי דרוג Anticholinergic Cognitive Burden Scale , וכן בדקו את רמת הקוגניציה לפי MMSE (או Mini-Mental State Examination ). החוקרים עקבו אחר השינויים בציון MMSE בין תחילת המחקר לבין סיומו לאחר שנתיים.

החוקרים מצאו כי בבסיס, 47% מהמשתתפים השתמשו בתרופה עם השפעה אנטי-כולינרגית אפשרית, ו-4% השתמשו בתרופה עם השפעה אנטי-כולינרגית מוכחת. השימוש בתרופות אלה נמצא גבוה יותר בקרב מטופלים מבוגרים יותר, עם הכנסה נמוכה יותר, עם מספר רב יותר של מחלות נלוות. כמו כן, נשים ודיירים של דיור מוגן ובתי אבות דיווחו יותר על נטילת תרופות אלה.

לאחר תקנון לגיל, מין, רמת השכלה, מצב סוציואקונומי, מספר התרופות האחרות בשימוש, מספר המחלות הנלוות, והציון הקוגניטיבי בבסיס, מצאו החוקרים כי שימוש בתרופה עם השפעה אנטי-כולינרגית מוכחת קשור בירידה גבוהה ב-0.33 נקודות בציון ה-MMSE בהשוואה להעדר שימוש בתרופות עם השפעה אנטי-כולינרגית (CI 95% 0.03-0.64, P=0.03 ). שימוש בתרופה עם השפעה אנטי-כולינרגית אפשרית לא נמצא קושר בירידה נוספת בציון MMSE (עם P=0.79 ).

כמו כן מצאו החוקרים כי תמותה לאחר שנתיים הייתה גבוהה יותר בקרב מטופלים אשר נטלו תרופה אנטי-כולינרגית מוכחת (יחס סיכויים של 1.68, CI 95% 1.30-2.16, P<0.001 ), וכן בקרב מטופלים אשר נטלו תרופה עם השפעה אנטי-כולינרגית אפשרית (יחס סיכויים של 1.56, CI 95% 1.36-1.79, P<0.001 ).

החוקרים מסכמים וכותבים כי השימוש בתרופות עם השפעה אנטי-כולינרגית נמצא קשור בסיכון מוגבר להחמרה בירידה הקוגניטיבית וכן סיכון מוגבר לתמותה בקרב מטופלים מעל גיל 65.

J Am Geriatr Soc, June 2011

לידיעה באתר DocGuide

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    אחד מכל עשרה חולים הסובל מכאב כרוני עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים (Addiction)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Addiction עולה כי קרוב ל-10% מהחולים עם כאב כרוני תחת טיפול באופיואידים עלול לפתח הפרעת שימוש באופיואידים, כאשר ב-30% ישנם סימנים ותסמינים של תלות, ממצאים המדגישים את החשיבות של ניטור אחר מטופלים אלו וגישות חליפיות לטיפול בכאב. החוקרים השלימו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה שכללה נתונים ממאגר MEDLINE, Embase ו-PsycINFO לזיהוי מחקרים […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר טיפול קו-ראשון במשלב Lazertinib עם Amivantamab כנגד NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי א(Food and Drug Administration) אישר את משלב Lazertinib עם Amivantamab כקו-טיפול ראשון במבוגרים עם סרטן ריאות מתקדם-מקומית או גרורתי מסוג NSCLC (או Non Small Cell Lung Cancer) עם מוטציות EGFR מוכחות בבדיקה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי. מדובר באישור הראשון של Lazertinib. הטיפול ב- Amivantamab אושר לראשונה ע”י מנהל המזון […]

  • טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בסטרואידים במינון נמוך מפחית את הסיכון לגלאוקומה בילדים (Acta Ophthalmologica)

    טיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון נמוך לאחר ניתוח קטרקט מפחית את הסיכון לגלאוקומה משנית בילדים עם מקטע אקסיאלי ארוך יותר לאורך חמש שנים, בהשוואה לטיפול בגלוקוקורטיקואידים במינון גבוה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Acta Ophthalmlogica. במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין מינון גלוקוקורטיקואידים לאחר-ניתוח ובין התפתחות גלאוקומה משנית לאחר ניתוח קטרקט בילדים. […]

  • מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    מהיסוס לחיסון: התמודדות עם היסוס להתחסן (Pharmacy Times)

    כדי להתכונן למגפה ויראלית נוספת, על הרוקחים להיות מוכנים להתמודד עם היסוס להתחסן, כך עולה ממאמר על תפקיד הרוקחים בהתמודדות עם חשש להתחסן שפורסם ב- Pharmacy Times. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב-Elinzanetant עשוי להקל על תסמיני מנופאוזה (JAMA)

    טיפול ב- Elinzanetant הפחית משמעותית את תדירות וחומרת תסמינים וזומוטוריים בנשים לאחר-מנופאוזה, כאשר התרופה לוותה בשיפור הפרעות שינה ואיכות חיים על-רקע מנופאוזה, לצד פרופיל בטיחות חיובי, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. החוקרים השלימו שני מחקרים אקראיים, כפלי-סמיות, מבוקרי-פלסבו, בשלב 3 (OASIS 1 ו-OASIS 2) לאורך 77 אתרים בארצות הברית, אירופה, קנדה וישראל. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Denileukin Diftitox לטיפול בלימפומה עורית חוזרת או עמידה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Denileukin Diftitox (Lymphir) לטיפול במבוגרים עם לימפומה עורית של תאי T חוזרת או עמידה לטיפול לאחר לפחות קו טיפול סיסטמי אחד. התכשיר האימונותרפי הינו פורמולה חדשה של Denileukin Diftitox (או Ontak), אשר אושר לראשונה בשנת 1999 לטיפול בחולים מסוימים עם לימפומה עורית של תאי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Vorasidenib לטיפול בגליומה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) לטיפול במקרים מסוימים של גליומה דיפוזית עם מוטציות IDH (או Isocitrate Dehydrogenase) ומדובר בטיפול הממוקד הראשון שאושר לטיפול בסוג זה של גידולים מוחיים. באופן ספציפי, הטיפול הפומי מכוון כנגד IDH1 ו-IDH2 ומאושר לטיפול לאחר ניתוח במבוגרים וילדים בגילאי 12 שנים ומעלה עם אוליגודנדרוגליומה או אסטרוציטומה בדרגה 2 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה