מאמצים להפחתת מספר מקרי תמותה לבבית פתאומית באירופה נתקלו בקשיים בשל העדר נתונים מהימנים אודות ההיארעות של תמותה לבבית פתאומית.

בכנס EUROPACE טענו מומחים כי תמותה לבבית פתאומית לא זכתה לתשומת לב מספקת ב-5-10 השנים האחרונות, כאשר פרפור פרוזדורים הפכה לתופעה כה נפוצה. הבעיה העיקרית הנוגעת להערכת גודל הבעיה נובעת מכך שאין נתונים בנושא מאירופה.

לאיסוף נתונים מהימנים יותר אודות תמותה לבבית פתאומית חשיבות רבה מאחר שידוע כי מוות לבבי פתאומי ניתן לטיפול. לכן, על-ידי זיהוי וטיפול ניתן להציל חיים, וזוהי  החשיבות העיקרית של המידע הנ”ל.

החוקרים התייחסו לממצאים שהוצגו באותו כנס לפיהם אוכלוסיית החולים בהם בוצעה השתלת ICD במסגרת מניעה ראשונית, שזכתה לתשומת לב כה רבה בשנים האחרונות, הינה רק חלק מאוכלוסיה גדולה יותר בסיכון למוות לבבי פתאומי. הם ציטטו נתונים ממחקר Masstricht לפיהם, במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת בהולנד, 45% ממקרי התמותה הלבבית הפתאומית אירעו בחולים ללא היסטוריה לבבית, ב-40% מדובר היה בחולים עם פרופיל סיכון נמוך או בינוני לאחר אוטם לבבי, ורק ב-13% מהחולים מקטע הפליטה של חדר שמאל היה נמוך.

מהמחקר עולה כי היארעות מוות לבבי פתאומי הייתה בדיוק מקרה אחד לכל 1000 שנות מטופל. כמו כן, נראה כי בגברים סיכוי גבוה פי שתיים למוות לבבי פתאומי, המופיע לרוב כאשר החולה בביתו, לעיתים קרובות בזמן שינה, ולמרות שמאמצי החייאה מבוצעים ב-50% מהמקרים, שיעורי ההצלחה עומדים על כ-6% בלבד.

אך החוקרים מתייחסים לנתונים עדכניים יותר מהולנד, לפיהם שיעורי מוות לבבי פתאומי ירדו מתחת למקרה אחד ל-1000 שנות מטופל עם השיפור בטיפול התרופתי והשתלת ICD. זאת בהתאם למספר מחקרים קטנים במספר מדינות באירופה לפיהם שיעורי התמותה הלבבית הפתאומית באירופה נוטים לרדת ונעים סביב 0.8 ל-1000 שנות-מטופל. במדינות מזרח-אירופה שיעורי התמותה הלבבית הפתאומית גבוהים יותר, בהשוואה למצב במדינות מערב אירופה.

עם זאת, למרות ששיעורי התמותה הלבבית הפתאומית מצויים במגמת ירידה, שיעורי תמותה לבבית פתאומית בצעירים נותרים יציבים, סביב 0.6 ל-100,000 שנות-אדם.

לאור הדמיון בפרופיל הסיכון הקרדיווסקולארי באוכלוסיות אירופה וארצות הברית, שיעור מקרי תמותה לבבית פתאומית באירופה צפוי להיות דומה לזה של אוכלוסיות בצפון אמריקה. אך ההנחה הזו אינה מסייעת בהערכת הסיכון למוות לבבי פתאומי באירופה, מאחר שההיארעות האמיתית של מוות לבבי פתאומי בארצות הברית אינה-ברורה גם כן. ההערכות משלושים השנים האחרונות נעות סביב 180,000 עד 450,000 מקרים בשנה, כך לפי מחקר SCALTA (Sudden Cardiac Arrest Thought Leadership Alliance). מסקנות מחקר SCALTA היו כי ההיארעות האמיתית של מוות לבבי פתאומי ו/או דום לב פתאומי בארצות הברית אינה-ידועה, עם שונות נרחבת בין ההערכות השונות.

החוקרים מקווים כי ה-European Society of Cardiology ינקטו במאמצים לאסוף מספרים מדויקים יותר אודות מקרי תמותה לבבית פתאומית מכל אירופה.

מתוך כנס EUROPACE

לידיעה במדסקייפ