טכנולוגיות רפואיות

היעילות של סיגמואידוסקופיה גמישה כבדיקת סקר לסרטן מעי גס ורקטום (מתוך כנס ה- Digestive Disease Week)

ממחקר חדש שתוצאותיו הוצג בכנס ה-DDW (Digestive Disease Week) עולה כי סיגמואידוסקופיה גמישה אינה יעילה כמו קולנוסקופיה לאבחנת ממאירויות של המעי הגס והרקטום, כאשר ממצאי המחקר מעידים על אבחנה בשכיחות גבוהה פי ארבע של נגעים במעי הגס השמאלי עם קולנוסקופיה, בהשוואה לסיגמואידוסקופיה גמישה.

לדברי החוקרים, עד כה היעילות של סיגמואידוסקופיה גמישה לאבחנת גידולים במעי הגס והרקטום, בהשוואה לקולנוסקופיה, לא הייתה ברורה. מטרת המחקר הייתה להעריך אם יש הבדלים בגישות בכל הנוגע להיארעות גידולים המופיעים במרווח הזמן בין הבדיקות, או גידולים שאינם מאובחנים בבדיקה, שאובחנו 6-36 חודשים לאחר בדיקת האנדוסקופיה.

החוקרים סקרו את הנתונים ממאגר SEER (Surveillance, Epidemiology and End Results) אודות משתתפים בגיל 67 שנים ומעלה שאובחנו עם סרטן מעי גס ורקטום במעי הגס השמאלי בין השנים 1998 ו-2005. מבין 52,236 משתתפים במחקר, 52,412 עברו בדיקות קולנוסקופיה ו-3525 עברו בדיקות סיגמואידוסקופיה גמישה.

25,541 משתתפים מבוגרים עם סרטן מעי גס ורקטום אובחנו עם מחלה במעי הגס השמאלי. בהשוואה לנבדקים שעברו בדיקות קולנוסקופיה, אלו שעברו סיגמואידוסקופיה היו מעט מבוגרים יותר, עם שכיחות גבוהה יותר של נשים ורמות השכלה והכנסה גבוהות יותר.

שיעור הגידולים החדשים או הגידולים שלא-אובחנו במעי גס שמאלי לאחר סיגמואידוסקופיה גמישה עמד על 11.6% (251 מקרים), כאשר השיעור הגבוה ביותר היה בחלק היורד של המעי הגס. מנגד, שיעור ממאירויות מעי גס ורקטום שאובחנו במרווח הזמן בין בדיקות קולנוסקופיה עמד על 2.6% (598 מקרים), עם הבדל שהיה מובהק סטטיסטית (p<0.001).

לפיכך, עם סיגמואידוסקופיה גמישה הסיכון לגידול חדש או גידול שלא-אובחן בחלק היורד של המעי הגס והרקטום היה גבוה פי ארבע, בהשוואה לבדיקות קולנוסקופיה (יחס סיכויים של 4.00).

בנשים תועדה עליה של 15% בסיכון לממאירויות המאובחנות במרווח הזמן בין בדיקות אנדוסקופיה, בעוד שבמקרים בהם הבדיקה בוצעה במסגרת אשפוז הסיכון היה נמוך ב-47%.

לפי מיקום, ההבדלים אבחנת גידולים במרווחי הזמן בין בדיקות אנדוסקופיה עם סיגמואידוסקופיה גמישה לעומת קולנוסקופיה היו כדלקמן: 18.7% לעומת 3.3% במעי גס יורד, 12.5% לעומת 2.7% ברקטום, 11.7% לעומת 2.6% במעי גס שמאלי, 11.3% לעומת 2.4% בסיגמואיד, 8.0% לעומת 2.2% בצומת רקטום-סיגמואיד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות מגבלות הבדיקה, קולנוסקופיה הינה הבדיקה הטובה ביותר לזיהוי או מניעת גידולים ממאירים של המעי הגס והרקטום.

מתוך כנס ה- Digestive Disease Week

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר אימונוכימיות של הצואה (Fecal Immunochemical Test, או FIT) מפחיתות את שיעורי התמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום בהיקף של 33%, עם ירידה מרשימה של 42% בשיעורי התמותה עקב ממאירות רקטאלית או ממאירות מעי גס שמאלי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בארצות הברית ישנה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בקרב אלו המתגוררים עם לפחות שני בני משפחה אחרים במהלך השנה הראשונה לחייהם ומחזיקים בכלב במהלך תקופת הילדות ייתכן סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים סביבתיים, דוגמת עישון, משפחה גדולה, סביבה עירונית וחשיפה לחיות מחמד, נקשרו עם הסיכון […]

  • האם מעורבות פלאורלית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם NSCLC מוקדם? (JAMA Oncol)

    האם מעורבות פלאורלית הינה סמן פרוגנוסטי שלילי בחולים עם NSCLC מוקדם? (JAMA Oncol)

    בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (או Non-Small Cell Lung Cancer) עם חדירה קטנה לפלאורה ויסראלית שיעורים נמוכים יותר משמעותית של הישרדות ללא-מחלה והישרדות ללא-הישנות, לצד שיעורי הישנות גבוהים יותר, ללא תלות בהיקף הכריתה הניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. עם זאת, חדירה לפלאורה ויסראלית לא השפיעה משמעותית על ההישרדות הכוללת […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול ממוקד בגרורות לטיפול סיסטמי משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בחולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. המחקר בשלב 2 הינו מחקר אקראי, רב-מרכזי, שכלל 41 חולים עם אבחנה של אדנוקרצינומה של הלבלב עם גרורות מעטות, אשר לקחו חלק במחקר EXTEND. המשתתפים במחקר חולקו באקראי […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • טיפול בתרופות להגנה על רירית הקיבה עשוי למנוע פגיעה במעי משנית לטיפול ב-NSAID או אספירין (J Clin Gastroenterol)

    טיפול בתרופות להגנה על רירית הקיבה עשוי למנוע פגיעה במעי משנית לטיפול ב-NSAID או אספירין (J Clin Gastroenterol)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Gastroenterology עולה כי Misoprostol הינו טיפול יעיל מאוד למניעת נזקים למעי דק משנית לנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים (NSAID) או אספירין, בעוד ש-Rebamipide מציע הגנה מתונה מפני נזקים אלו. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד חולים מטופלים בנוגדי-דלקת שאינם סטרואידים או אספירין למניעת מחלות לב וכלי דם, […]

  • ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    ביקור אצל רופא משפחה זמן קצר לאחר ניתוח עקב מחלה ממארת עשוי להפחית שיעורי תמותה (JAMA Surgery)

    מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Surgery עולה כי ביקור אצל הרופא המטפל בתוך 90 ימים מניתוח עקב מחלה ממארת מלווה בשיעורי תמותה נמוכים יותר בקשישים, כאשר בקרב אלו שביקור אצל הרופא המטפל תועדו שיעורי תמותה של 0.3% לעומת שיעורי תמותה של 3.3% בקרב אלו שלא פנו לרופא המשפחה. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 2,566 חולים בגילאי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה