טכנולוגיות רפואיות

מקומה של פרוצדורת TAVI בחולים עם מחלת עורקים כליליים (מתוך כנס EuroPCR לשנת 2011)

במידה וחולה המועמד לפרוצדורת TAVI (Transcatheter Aortic Valve Implantation) מאובחן עם מחלת עורקים כליליים, האם יש לטפל גם בה? שאלה זו הפתיעה קרדיולוגים ומנתחים בכנס EuroPCR לשנת 2011, כאשר בדיון שהוקדש לנושא הובהר: אין קונצנזוס באשר לאופן הטיפול הטוב ביותר בחולים אלו.

בהחלפה ניתוחית של המסתם האאורטלי, מנתח המזהה היצרות כלילית בדרגה משמעותית לאחר פתיחת בית החזה לפרוצדורה ניתוחית של המסתם לרוב ממשיך ומציב שתלים לכל העורקים החולים שמזהה. אך לא ברור מה יש לעשות במקרים של TAVI.

הדבר שונה כאשר יש לפתוח את בית החזה ורואים את המחלה הכלילית. מנתחים רבים חשים את הצורך להציב שתלים במקרים של היצרות של 50% ומעלה, לא ברור אם הדבר מוצדק או לאו.

ובעוד שחולים לאחר ניתוח מעקפים והחלפת מסתם ניתוחית נוטים לתוצאות טובות יותר בטווח הארוך, שיעורי התמותה סביב הפרוצדורה לרוב גבוהים יותר כאשר מבצעים את שתי הפרוצדורות. הנושא שנותר ללא מענה הינו אם חולה לאחר TAVI עם מחלת עורקים כליליים מצוי באותו סיכון במידה ומטפלים בשתי המחלות בו-זמנית, אם התוצאות טובות יותר, או אם יש כלל צורך בטיפול במחלה הכלילית.

בשלב הנוכחי, כל רופא בוחר בגישה אחרת.  עם זאת, חולים עם היצרות חמורה של המסתם האאורטלי מהווים קבוצת חולים נפרדת הם סובלים משכיחות גבוהה יחסית של מחלה כלילית (בטווח של 50-70%) ובקלות ניתן להתבלבל בתסמינים של שתי ההפרעות.

היתרון של ביצוע PCI לפני TAVI הינו גישה נוחה יותר לעורקים הכליליים והפחתת הסיכון לאיסכמיה במהלך פרוצדורת TAVI עצמה, שעשויה להגדיל את הסיכון לפגיעה בתפקוד חדר שמאל והפרעות קצב חדריות. מצד שני, חולים המיועדים ל-TAVI מקבלים טיפול נוגד-טסיות כפול לפני הפרוצדורה ו-PCI עצמו הינו פרוצדורה בסיכון גבוה בנוכחות היצרות אאורטלית. ביצוע PCI לאחר TAVI מסיר את הסיכון הנובע מהתערבות בחולה עם היצרות של המסתם האאורטלי בסיכון גבוה, אך הגישה הכלילית פחות נוחה.

אפשרות נוספת הינה לא לטפל כלל במחלה הכלילית בחלק גדול מהקשישים, המהווים את עיקר החולים המיועדים ל-TAVI, הטיפול הטוב ביותר במחלה כלילית הינו באמצעים תרופתיים בלבד. 

מתוך כנס  EuroPCR לשנת 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה