טכנולוגיות רפואיות

מתן אריתרופואטין לחולי STEMI אינו מפחית גודל האוטם ומעלה הסיכון לאירועים (JAMA)

מתן אריתרופואטין למטופלים עם אוטם חריף של שריר הלב עם עליית מקטע ST (כלומר עם STEMI) שעברו הרחבת עורק מוצלחת בתוך 4 שעות מביצוע ה-PCI אינו מפחית את גודל האוטם וקשור לעלייה בסיכון לאירועים קרדיווסקולרים, בעיקר במטופלים מבוגרים יותר. כך עולה ממחקר המתפרסם במהדורה האחרונה של ה-JAMA .

הרקע למחקר היו תוצאות נסיוניות ראשוניות לפיהן מתן אריתרופואטין עשוי להקטין את גודל האוטם ולשפר את תפקוד חדר שמאל של הלב.

המחקר היה פרוספקטיבי, אקראי וכפול סמיות ומבוקר פלציבו. למטופלים ניתן מינון של 60,000 יח’ של אפוטאין אלפא . המחקר בוצע ב-28 מרכזים ונכללו בו 222 מטופלים עם STEMI אשר עברו PCI בהצלחה כטיפול ראשוני או כטיפול הצלה נוסף.

המשתתפים חולקו באופן אקראי בין מתן תוך ורידי של אפואטין אלפא או כמות זהה של סלאיין ששימש כפלציבו, ואשר ניתן תוך 4 שעות מביצוע ה-PCI .

יעדי המחקר כללו גודל אוטם (שבוטא באמצעות אחוז של מסת חדר שמאל כפי שנמדד ע”י מכשיר תהודה מגנטי קרדיאלי (CMR) שבוצע בין 2 ל-6 ימים לאחר מתן האפוטאין אלפא, ובדיקה נוספת שוב לאחר 12 שבועות (ה-CMR השני).

החוקרים מדווחים כי לא היה הבדל מובהק סטטיסטי בגודל האוטם בין שתי הקבוצות ב-CMR הראשון ובשני. (מסת חדר שמאל של כ- 15% בשתי הקבוצות ב-CMR הראשון, וכ-10.5% ב-CMR השני).

במטופלים מעל גיל 70 נמצא שגודל האוטם בקבוצת האפוטאין אלפא היה גדול יותר (20%) בהשוואה לקבוצת הבקרה (12%) ב-CMR הראשון באופן מובהק סטטיסטי

מבחינת בטיחות, בקבוצת האפוטאין נרשמן 4% מקרים של תמותה, אוטם, שבץ, סטנט תרומבוזיס לעומת 0% בקבוצת הביקורת.

מסקנת החוקרים היא איפוא במטופלים עם STEMI אשר עברו הרחבת עורק מוצלחת באמצעות PCI , מתן מנה בודדת של אפוטאין אלפא בתוך 4 שעות מה-PCI אינה מפחיתה את גודל האוטם ובנוסף קשורה לשיעור גבוה יותר של אירועים קרדיווסקולרים, בעיקר בחולים המבוגרים מעל גיל 70.

JAMA. 2011;305(18):1863-1872. doi:

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    האם קסנתלזמה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב? (Ophthalmology)

    מתוצאות מחקר חדש בראשות דר’ יעל לוסטיג מהמרכז הרפואי שיבא ברמת גן עולה כי Xanthelasma Palpebrarum, המתאפיינת בנגעים צהבהבים על העפעפיים, אינה מלווה בסיכון מוגבר לדיסליפדימיה או מחלות לב וכלי דם. החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת במרכז יחיד בישראל ובחנו את הנתונים אודות 35,452 משתתפים (גיל ממוצע של 52.2 שנים, 69% גברים) שעברו בדיקות סקר רפואיות […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • דחק במקום העבודה עלול להביא לעליה בסיכון לפרפור פרוזדורים (J Am Heart Assoc)

    דחק במקום העבודה עלול להביא לעליה בסיכון לפרפור פרוזדורים (J Am Heart Assoc)

    מתחים במקום העבודה וחוסר איזון בין מאמץ ותגמול במקום העבודה עלולים להביא לעליה בסיכון להתפתחות הפרעות קצב לב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the American Heart Association. להבנה טובה יותר של הקשר בין גורמי דחק פסיכו-סוציאליים במקום העבודה ובין היארעות פרפור פרוזדורים, החוקרים השלימו ניתוח פרוספקטיבי שכלל 5,926 משתתפים ממחקר […]

  • גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    גורמי סיכון לכישלון ניסיון השבת שמורת זרם כלילי לאחר ניתוח מעקפים (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי סוכרת שאינה מאוזנת היטב, נגע ארוך יותר ויחס iFR (או instantaneous wave-free ratio) נמוך יותר מלווים בסיכון מוגבר להפרעה בשמורת זרם כלילי (Coronary Flow Reserve) לאחר ניתוח מעקפים של העורקים הכליליים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי שמורת זרם כלילי הינו גורם מנבא משמעותי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה