טכנולוגיות רפואיות

האם אנמיה טרום-ניתוחית מגבירה סיכון לסיבוכים בחולים העוברים ניתוח לכריתת מעי? (מתוך Journal of the American College of Surgeons)

מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר חדש אשר פורסם בגיליון פברואר של ירחון Journal of the American College of Surgeons עולה כי קיומה של אנמיה טרום-ניתוחית קשה, בינונית ואף קלה, מהווה גורם סיכון בלתי תלוי לסיבוכים ולמשך אשפוז ארוך יותר בחולים העוברים ניתוח פתוח או לפרוסקופי לכריתת מעי.

החוקרים מסבירים כי סיבוכים הקשורים בצורך במתן עירויי דם הביאו לכך שרמות המטוקריט נמוכות מקובלות בקרב חולים שלאחר ניתוח. עם זאת, נראה לדבריהם כי אנמיה טרום-ניתוחית הינה גורם סיכון לתוצאות בתר-ניתוחיות שליליות בחולים כירורגיים מסוימים.

לפיכך, עשו החוקרים שימוש במאגר ה-National Surgical Quality Improvement Program (NSQIP) הרב-מרכזי על מנת לבחון שמא אנמיה טרום-ניתוחית בחולים העוברים ניתוחים פתוחים או לפרוסקופיים לכריתת מעי (קולקטומיה) מהווה גורם סיכון בלתי-תלוי למשלב של תוצאות שליליות, הכולל אוטם לבבי, שבץ מוחי, אי ספיקה כלייתית פרוגרסיבית או תמותה תוך 30 יום מהניתוח, או לחילופין למשך אשפוז ארוך יותר.

רמות ההמטוקריט רובדו לאחת מארבע קבוצות- חמורה, בינונית, קלה או ללא אנמיה. בין השנים 2005 ו-2008, נרשמו במאגר ה-NSQIP 23,348 ניתוחי קולקטומיה פתוחים או לפרוסקופיים אשר ענו לקריטריוני ההכללה. החוקרים ביצעו ניתוח רב-משתני, תוך תקנון לערפלנים אפשריים וריבוד ע פי propensity score.

החוקרים מדווחים כי בהשוואה לחולים ללא אנמיה טרום-ניתוחית, אלו עם אנמיה קלה, בינונית או קשה הראו סיכון מוגבר לתוצא השלילי המשולב, עם יחס סיכויים של 1.49 (95% CI = 1.20-1.86), 2.19 (95% CI = 1.63-2.94) ו-1.83 (95% CI = 1.05-3.19), בהתאמה. בנוסף, חולים עם רמות המטוקריט תקינות הראו משך אשפוז קצר יותר בהשוואה לאלו עם אנמיה טרום-ניתוחית קלה, בינונית או קשה (p<0.01). לדבריהם, היסטוריה של מחלה קרדיווסקולארית לא השפיעה משמעותית על ממצאים אלו.

על סמך תוצאותיהם אלו, מסיקים החוקרים כי קיומה של אנמיה טרום-ניתוחית בינונית או קשה, ואף של אנמיה קלה, מהווה גורם סיכון בלתי-תלוי לסיבוכים בתר-ניתוחיים וכן למשך אשפוז ארוך יותר בחולים העוברים ניתוח לכריתת מעי.

Journal of the American College of Surgeons 2011

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר לדם סמוי בצואה מפחיתות משמעותית את  הסיכון לתמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום (JAMA Netw Open)

    בדיקות סקר אימונוכימיות של הצואה (Fecal Immunochemical Test, או FIT) מפחיתות את שיעורי התמותה עקב סרטן מעי גס ורקטום בהיקף של 33%, עם ירידה מרשימה של 42% בשיעורי התמותה עקב ממאירות רקטאלית או ממאירות מעי גס שמאלי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בארצות הברית ישנה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    ההשפעה של ערכי סף של פריטין על שיעורי אבחנת חסר ברזל (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי ערכי סף של פריטין של 30 ננוגרם/מ”ל ו-45 ננוגרם/מ”ל מלווים בשיעורים גבוהים יותר של אבחנת חסר ברזל, בהשוואה לערכי סף של 15 ננוגרם/מ”ל במבוגרים עם אנמיה וללא אנמיה. החוקרים התבססו על נתונים מפרויקט FIRE (או Family Medicine Research Using Electronic Medical Records) בשווייץ וכללו 255,351 […]

  • האם SBRT יעיל כמו ניתוח לטיפול בגרורות לריאות משנית לסרטן מעי גס ורקטום? (Int J Radiat Oncol Biol Phys)

    האם SBRT יעיל כמו ניתוח לטיפול בגרורות לריאות משנית לסרטן מעי גס ורקטום? (Int J Radiat Oncol Biol Phys)

    בחולים עם גרורות בודדות לריאות משנית לסרטן מעי גס ורקטום, הן קרינה סטראוטקטית (SBRT) והן טיפול ניתוחי הובילו לתוצאות דומות מבחינת הישרדות כוללת לאחר חמש שנים, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת International Journal of Radiation Oncology. עם זאת, באלו שטופלו ניתוחיות תועדו שיעורי הישרדות ללא-התקדמות ושיעורי הישרדות ללא-מחלה טובים יותר, כמו גם מרווח זמן […]

  • האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    האם טיפול בהידראה משפיע על הרזרבה השחלתית בנשים עם אנמיה חרמשית? (Blood Advances)

    טיפול ב-Hydroxyurea (הידראה) אינו מפחית משמעותית רזרבה שחלתית בבנות ונשים עם מחלת אנמיה חרמשית ולכן ייתכן ואין צורך בטיפולים לשימור פוריות בטרם התחלת הטיפול התרופתי באוכלוסייה זו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Blood Advances. המחקר כלל מספר מרכזים בצרפת והחוקרים בחנו את רקמת השחלות של 76 בנות ונשים צעירות עם אנמיה חרמשית, שעברו […]

  • מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    מה בין מספר בני המשפחה ואחזקת כלב ובין הסיכון למחלת קרוהן? (Clin Gastroenterol Hepatol)

    בקרב אלו המתגוררים עם לפחות שני בני משפחה אחרים במהלך השנה הראשונה לחייהם ומחזיקים בכלב במהלך תקופת הילדות ייתכן סיכון מופחת להתפתחות מחלת קרוהן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמים סביבתיים, דוגמת עישון, משפחה גדולה, סביבה עירונית וחשיפה לחיות מחמד, נקשרו עם הסיכון […]

  • האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    האם מעכבי SGLT-2 מספקים הגנה טובה יותר לכבד ממעכב DPP-4 בחולים עם סוכרת מסוג 2? (Diabetes, Obesity and Metabolism)

    בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד שומני על-רקע הפרעה מטבולית, הסיכון לסיבוכים בכבד דומה עם טיפול בתרופות ממשפחת מעכבי DPP-4 או מעכבי SGLT-2, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes, Obesity and Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עלו דיווחים שהציעו כי מעכבי SGLT-2 עשויים להגן על חולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כבד […]

  • הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול הממוקד בגרורות עשוי לשפר הישרדות חולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב (J Clin Oncol)

    הוספת טיפול ממוקד בגרורות לטיפול סיסטמי משפר הישרדות ללא-התקדמות מחלה בחולים עם אדנוקרצינומה של הלבלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. המחקר בשלב 2 הינו מחקר אקראי, רב-מרכזי, שכלל 41 חולים עם אבחנה של אדנוקרצינומה של הלבלב עם גרורות מעטות, אשר לקחו חלק במחקר EXTEND. המשתתפים במחקר חולקו באקראי […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה