מאת ד”ר בן פודה-שקד

ממחקר רטרוספקטיבי חדש אשר הוצג בכנס השנתי ה-36 של ה-Society of Interventional Radiology (SIR) עולה כי השימוש ב-Transcatheter embolization (TCE) בטיפול בפיסטולות עורקיות-ורידיות נרכשות (Acquired arteriovenous fistulas, aAVF) מביא לשיעורים דומים של תמותה באשפוז, תחלואה ומשך אשפוז כמו אלו הנצפים בעקבות טיפול של Surgical clipping.

החוקרים הציגו נתונים ממאגר ה-Nationwide Inpatient Sample בין השנים 2001 ו-2008, הכולל מידע אודות אשפוזים בבתי חולים קהילתיים, אקדמיים, עירוניים ופריפריים ב-42 מדינות בארצות הברית.

בעבודתם זו ביקשו החוקרים לנתח מגמות לאומיות ביחס לשימוש בטכניקה זו ולהשוות את התוצאות באשפוז של TCE בהשוואה לאלו של Surgical clipping בטיפול במקרים של פיסטולות עורקיות-ורידיות נרכשות. לדבריהם, עד כה כמעט ולא פורסמו מחקרים המשווים בין שתי השיטות.

בניתוח הנתונים נבחנו 6,625 מקרים של aAVF, מהם 850 (12%) טופלו ב-TCE. החוקרים מצאו כי השימוש הלאומי באמבוליזציה עלה פי 20 משנת 2001 לשנת 2008 (מ-1.9% ל-25.2%; p<0.01).

החוקרים מציינים כי שיטת האמבוליזציה בוצעה יותר בבתי חולים אקדמיים. לדבריהם, זוהו שני גורמים מנבאים בלתי תלויים לשימוש בשיטה זו- קבלת החולה לבית חולים אקדמי (OR, 2.2; 95% CI = 1.4-3.0; p<0.05) וגיל צעיר מ-60 שנים (OR, 1.4; 95% CI = 1.2-2.0; p<0.05). לעומת זאת, תחלואה ווסקולארית נלווית (OR, 2.9; 95% CI = 1.1-7.2; p<0.05) ומחלה ווסקולארית פריפרית (OR, 1.7; 95% CI = 1.1-2.5; p<0.05) היו גורמים מנבאים בלתי תלויים לביצוע Surgical clipping. החוקרים מסבירים כי באם בוחנים את סוגי החולים העוברים כל אחת משתי הפרוצדורות, ניתן לזהות קבוצות נפרדות באופן יחסי של חולים. יתרה מכך, הם טוענים כי תחלואות נלוות צפויות להיות שונות בין שתי אוכלוסיות החולים.

לדברי החוקרים, חולים העוברים TCE הינם בעלי היארעות גבוהה יותר של דמם בתר-ניתוחי בהשוואה לאלו העוברים Surgical clipping (12.7% לעומת 1.4%; p<0.05). עם זאת, הם מדגישים כי המחקר לא תוכנן לספק מידע אודות מידת הדימום. בנוסף, לא נצפו הבדלים ביחס לשיעורי התמותה באשפוז בין חולים אשר עברו TCE (1.9%) ואלו העוברים Surgical clipping (1.5%; p=0.17). לעומת זאת, בהשוואה ל-TCE, נמצא כי surgical clipping היה קשור בשיעור גבוה יותר של סיבוכים ווסקולאריים פריפריים (5.3% ו-12.0%, בהתאמה; p<0.05).

בין מגבלות המחקר הנוכחי מזכירים החוקרים כי השימוש בקודים כקריטריוני אבחנה והכללה מביא לכך שנכללים במחקר חולים עם סוגים שונים של פיסטולות. בנוסף, הם מציינים כי על אף שחציון העלות הכספית הכוללת של האשפוז הייתה גבוהה יותר בקרב חולים אשר עברו TCE לעומת clipping (50,812$ לעומת 27,593$; p<0.01), לא עלה בידם לזהות את הגורמים התורמים לעלות הגבוהה יותר. לדבריהם, משך האשפוז החציוני היה דומה בין שתי הקבוצות (5 ימים ו-4 ימים, בהתאמה; p=0.08), ולפיכך לא סביר כי היה תורם משמעותי להבדל שנצפה בעלויות.

מומחה בתחום הסביר כי הוא סבור שההבדל בעלויות הינו תוצאה של השימוש בקטטרים, חוטי מתכת ומכשירים רפואיים מתוחכמים בהם נעשה שימוש בפעולת TCE, אשר ככלל הינם יקרים יותר לעומת הציוד הניתוחי הדרוש ל-clipping.

לטענת החוקרים, המחקר הנוכחי מהווה בסיס איתן היכול לשמש להמשך המחקר בתחום. הם סבורים כי תוצאותיהם משקפות מגמה המתרחשת בבתי חולים ברחבי ארצות הברית, ואולם הם מזכירים כי המחקר לא תוכנן במטרה להשיב לשאלה מדוע מתרחשת.

מתוך הכנס השנתי ה-36 של ה-Society of Interventional Radiology (SIR) אשר נערך בשיקאגו, אילינוי, בחודש מרץ 2011.

לידיעה במדסקייפ