טכנולוגיות רפואיות

חשיבותה של ההיסטוריה המשפחתית כגורם סיכון לאוטם לבבי (J Am Coll Cardiol)

מסקירה חדשה של למעלה מ-12,000 משתתפים במחקר INTERHEART עולה כי נוכחות אב ו/או אם לאחר אוטם לבבי, הינה גורם מנבא משמעותי לאוטם לבבי עתידי בצאצא, זאת ללא תלות בגורמים התנהגותיים, ביולוגיים, פסיכוסוציאליים וגורמים גנטיים. יתרה מזאת, עוצמת הקשר בנוכחות סיפור משפחתי נותרה עקבית בחלקים שונים ברחבי העולם.

בנוכחות הורה אחד עם היסטוריה של אוטם לבבי חלה עליה של כמעט פי שתיים בסיכון לאוטם לבבי עתידי, גם לאחר תקנון לשורה של גורמי סיכון מוכחים ומספר גורמי סיכון גנטיים. כאשר ישנו סיפור משפחתי של שני הורים עם היסטוריה של אוטם לבבי, או אוטם לבבי מוקדם, הסיכון עולה בלמעלה מפי שתיים.

מחקר INTERHEART זכה לכותרות בתקשורת כאשר החוקרים דיווחו כי ניתן 90% מהסיכון הגלובאלי לאוטם לבבי ניתן לניבוי בנוכחות תשעה גורמי סיכון. עם זאת, במחקר האחרון, לא רק שהיסטוריה משפחתית של אוטם לבבי הייתה נפוצה ביותר במשתתפים שפיתחו בהמשך אוטם לבבי, בהשוואה לביקורות, אלא גם ההשפעה פחתה מעט, אם בכלל, כאשר לקחו בחשבון גורמים התנהגותיים, ביולוגיים ופסיכוסוציאליים.

הקשר נותר על כנו גם לאחר תקנון נוסף לגיל, מין ואזור מגורים.

בתת-ניתוח של מחקר INTERHEART, החוקרים העריכו את הסיכון לאוטם לבבי בהתאם לנתונים גנטיים. שוב, יחס הסיכויים בנוכחות היסטוריה משפחתית של אוטם לבבי נותר לאחר תקנון למדד הגנוטיפ. בעוד שמדד הגנוטיפ היה גבוה יותר בחולים לאחר אוטם לבבי, בהשוואה לאלו ללא אוטם לבבי, הוא לא היה גבוה יותר באלו עם היסטוריה משפחתית של אוטם לבבי בהשוואה לאלו ללא היסטוריה משפחתית כזו ממצא שעלה גם ממחקרים קודמים.

מכאן עולה כי הערכת הוריאנטים הגנטיים הנוכחיים אינה תורמת רבות מעבר לגורמי הסיכון הקליניים להערכת החולים בשלב זה. מכאן עולה כי איננו יודעים בדיוק מדוע סיפור משפחתי הינה סמן לזאת. ייתכן כי מדובר בסמן לחשיפה מרובה הכוללת, אך אינה מוגבלת לגורמים גנטיים, עם צברים במשפחות דוגמת חשיפות מוקדמות בשלב מוקדם במהלך החיים או גורמים סביבתיים.

החוקרים מאמינים כי כל החולים עם היסטוריה משפחתית צריכים לעבור הערכה קרדיווסקולארית.

J Am Coll Cardiol 2011; 57:619-627

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    ניהול סב-ניתוחי של טיפול נוגד קרישה  (JAMA)

    מגזין הג'ורנאל קלאב המשולב מס' 3: בקרב מטופלים הנוטלים נוגדי קרישה, הסיכונים הטרומבוטיים מחד גיסא, והדימומיים מאידך גיסא, מתחרים זה בזה ומובילים לתהליך קבלת החלטות מורכב סביב תקופת הניתוח. נביא כאן את ההנחיות של המכללה האמריקנית לרופאי חזה לייעול הניהול הסב-ניתוחי (Perioperative) של טיפול נוגד קרישה. לפי הנחיות אלו, התקופה הסב-ניתוחית מתחילה שבוע לפני ההתערבות, ומסתיימת כ-4 שבועות לאחר מכן.

  • קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר במנוחה מלווה בסיכון מוגבר לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Sci Rep)

    קצב לב מהיר יותר במנוחה, גם בטווח התקין, מלווה בסיכון מוגבר לתמותה ואירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם מחלת כליות כרונית שאינם תחת טיפולי דיאליזה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Scientific Reports. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי קצב לב מהיר במנוחה הינו גורם סיכון בלתי-תלוי לתמותה מכל-סיבה ואירועים קרדיווסקולאריים באוכלוסייה הכללית; עם זאת, הקורלציה […]

  • גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    גורמי סיכון לאירוע מוחי בחולים לאחר תיקון מסתם מיטראלי בצנתור (Am J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Cardiology עולה כי בחולים שהופנו לניתוח תיקון מסתם מיטראלי קצה לקצה בצנתור עם MitraClip שיעורים נמוכים של אירוע מוחי, כאשר סיבוך זה מופיע לרוב לאחר השחרור ותוארו בעיקר בחולים עם פרפור פרוזדורים, הפרעה בתפקוד כלייתי, או מדד CHA2DS2-VASc גבוה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות פרופיל […]

  • טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בבנזודיאזפינים כנגד אינסומניה מלווה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם (Eur J Prev Cardiol)

    טיפול בתרופות ממשפחת בנזודיאזפינים מלווה בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית, אי-ספיקת לב ותמותה עקב מחלות לב וכלי דם בקרב חולים עם אינסומניה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בעבר הוכח כי סוגים מסוימים של תרופות היפנוטיות, כולל בנזודיאזפינים ותכשירים שאינם בנזודיאזפינים (Z-Drugs), עלולים […]

  • שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    שונות רבה בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים בחולים עם פרפור פרוזדורים (Eur J Prev Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שונות רבה יותר בריכוזי המוגלובין מסוכרר מלווה בסיכון מוגבר לתסחיף סיסטמי/אירוע מוחי איסכמי ותמותה מכל-סיבה בחולים עם פרפור פרוזדורים, ללא תלות בנוכחות סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין שונות בריכוזי המוגלובין מסוכרר ובין הסיכון לסיבוכים […]

  • תרופות ביולוגיות עשויות להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    תרופות ביולוגיות עשויות להפחית את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (RMD Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת RMD Open עולה קשר בין מדדי דלקת ופעילות דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) ובין סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים בחולים שאינם תחת טיפול ביולוגי, אך בקרב אלו תחת טיפול ב-Biologic DMARDS, רמז להשפעה מגנה אפשרית של טיפול ביולוגי מפני מחלות לב וכלי דם בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, גם במקרים בהם […]

  • ריאיון עם ד

    ריאיון עם ד"ר אביטל פורטר ופרופ' אלון אייזן לקראת כנס לב האישה הקרוב

    לפניכם ראיון קצר בהשתתפות ד”ר אביטל פורטר, מנהלת מרפאת לב האישה במרכז הרפואי ע”ש רבין ומייסדת כנס לב האישה ופרופ’ אלון אייזן, מזכיר האיגוד הקרדיולוגי בישראל, לציון עשור לכנס לב האישה. הכנס יתקיים בין התאריכים 12 עד 14 בספטמבר 24 במלון נבל דוד, כפר נחום. לפרטים ולהרשמה לחצו כאן

  • אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

    אי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים (MDedge)

    בכתבה ב- MDedge דנו באי-הבנות נפוצות לגבי סטטינים ותואר תיאור מקרה של מטופלת עם תסמונת כלילית חריפה וחשבה להפסיק את הסטטין בגלל תופעות לוואי. יהונתן ניסן משתף את המאמר בהמלצתו של פרופ’ אייל שוורצברג.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה