מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר אוסטרלי חדש אשר פורסם בגיליון ינואר של ירחון Journal of Clinical Oncology עולה כי מלנומה במבוגרים עשויה להיות ניתנת למניעה באמצעות שימוש יומיומי בקרם להגנה מפני השמש הנמרח על גבי הראש, צוואר, זרועות וכפות הידיים.

במחקר המבוקר נכללו 1621 מבוגרים אשר הוקצו אקראית לשימוש שגרתי וקבוע בקרם להגנה מפני השמש, או לחילופין לשימוש בו על פי ראות עיניהם (ובכלל זה חוסר שימוש בתכשיר).

החוקרים מצאו כי שימוש שגרתי בקרם להגנה מפני השמש עם מקדם הגנה של 15 ומעלה למשך חמש שנות הטיפול הביא לירידה בהיארעות של מלנומות ראשוניות חדשות במהלך עשר שנות המעקב שלאחריהן. לדבריהם, ממצאיהם אלו מאשרים את היכולת של קרם להגנה מפני השמש במניעת מלנומה.

במאמר מערכת אשר פורסם באותו גיליון ומתייחס לדברים, טוענים שני מומחים בתחום האפידמיולוגיה של הסרטן כי שאלת היעילות של קרם הגנה ביחס למניעת מלנומות כבר לא צריכה למנוע ממדענים או מקלינאים להמליץ על השימוש בו. עם זאת, הם מציינים כי עשויה להיות בעייתיות עם הנתונים הסטטיסטיים שדווחו בו, שכן ערכי ה-P בהם נעשה שימוש עשויים להיחשב לדבריהם כבעלי משמעות גבולית בלבד.

אף על פי כן, המומחים מסכימים בסופו של דבר עם מסקנות החוקרים, ומציינים כי ממצאי המחקר הינם הראשונים המראים ראיות חזקות לכך שישנה ירידה בהיארעות של מלנומה פולשנית לאחר שימוש שגרתי בקרם הגנה רחב טווח במבוגרים.

ממצאי המחקר הנוכחי מקורם במחקר ה-Nambour Skin Cancer Prevention Trial, אשר נערך בקווינסלנד, אזור ובו השיעור הגבוה ביותר של סרטן העור בעולם כולו, מוסיפים המומחים.

אותה קבוצת חוקרים דיווחה בעבודה קודמת כי שימוש שגרתי בקרם להגנה מפני השמש במהלך חמש השנים הראשונות לתקופת המחקר הביא למניעתם של קרצינומות תאי קשקש של העור. תוצאותיהם דאז פורסמו בשנת 2006 בירחון Cancer Epidemiology, Biomarkers and Prevention.

במחקר הנוכחי, מדווחים החוקרים על תוצאותיהם עשר שנים לאחר תום חמש שנות הטיפול. לדבריהם, במהלך עשור זה, נרשמו 11 מקרים של מלנומות ראשוניות חדשות בקבוצת השימוש השגרתי בקרם ההגנה, וזאת לעומת 22 מקרים בקבוצת הביקורת (בה כאמור הורשו הנבדקים לעשות שימוש בקרם הגנה על פי ראות עיניהם) (HR, 0.50; 95% CI = 0.24-1.02; p=0.051).

יתרה מכך, ניתוח אקסטרפולציה הראה כי ישנה ירידה ניכרת בשיעור המלנומות הפולשניות (שלושה מקרים בקבוצת השימוש השגרתי לעומת 11 מקרים בקבוצת הביקורת; HR, 0.27; 95% CI = 0.08-0.97; p=0.49), טוענים החוקרים, וזאת לעומת השיעור של מלנומות in-situ טרום-פולשניות (שמונה לעומת 11 מקרים; HR, 0.73; 95% CI = 0.29-1.81; p=0.49). לדבריהם, ממצאים אלו אינם מוגבלים לנבדקים אוסטרליים בלבד. בנוסף, לתוצאות השלכות עבור אנשים לבנים החיים באזורים של אקלים ממזג (Temperate climate) בצפון אמריקה ובאירופה. אנשים אלו עלולים להימצא בסיכון מוגבר להתפתחות מלנומה בשל נטייתם לנפוש באזורים רווי שמש.

המומחים העומדים מאחורי מאמר המערכת משבחים את המחקר וטוענים כי לא סביר כי יבוא אחריו מחקר נוסף באותו היקף בעתיד הקרוב. בנוסף, הם מנסחים המלצות לקלינאים על בסיס ממצאי המחקר הנוכחי. לדבריהם, אחד הלקחים של המחקר הנוכחי הינו כי יש צורך בהנחיות ברורות לציבור הרחב ביחס לשימוש ולשימוש החוזר בתכשירים אלו. במחקר זה, 812 הגברים והנשים אשר הוקצו אקראית להתערבות קיבלו אספקה בלתי מוגבלת של קרם להגנה מפני השמש (אשר הכיל 8% של 2-ethylhexyl p-methoxycinnamate ו-2% של 4-tert-butyl-4′-methoxy-4-dibenzoylmethane) עם מקדם הגנה של 16. נבדקים אלו נתבקשו למרוח את התכשיר על גבי הראש, הצוואר, הזרועות וכפות הידיים מדי בוקר (וכן הומלץ להם על שימוש חוזר לאחר זיעה מוגברת, מקלחת או חשיפה ממושכת לשמש).

לטענת המומחים, הוראה זו הינה חשובה מאחר וסקרים שנערכו בנושא הראו כי רופאי ילדים ממליצים באופן שגרתי להורים לדאוג לכך שילדיהם יעשו שימוש בקרם הגנה כאשר הם משחקים בחוץ, אולם לא מייעצים בנוגע לאופן השימוש המיטבי ולצורך בשימוש חוזר.

בנוסף, מציעים החוקרים- כשם שעושים מומחים רבים בתחום- כי על חולים המצויים בסיכון גבוה להתפתחות סרטן העור בשל מאפיינים פנוטיפים (עור בהיר, נמשים, נטייה ‘להישרף’ בשמש וכדומה) אשר חיים או מבקרים באזורים בעלי אקלים רווי שמש, ו/או הינם בעלי היסטוריה משפחתית של מנלומה, לעשות שימוש שגרתי ויסודי בקרם הגנה לפני שיוצאים החוצה. לדבריהם, על השימוש השגרתי בקרם להגנה מפני השמש להפוך להרגל עבור מבוגרים וילדים המצויים בסיכון מוגבר וחשופים ממושכות לשמש.

עם זאת, המומחים מדגישים כי לא סביר שהשימוש השגרתי בקרם הגנה בפני עצמו יביא לירידה בהיארעות של סרטן העור בכללותו. בנוסף, הם מזכירים כי אין בממצאי מחקר זה משום קביעה כי יש לזנוח את אמצעי ההגנה האחרים מפני השמש. לדבריהם, יש להימנע מחשיפה מופרזת לקרני אור אולטרא-סגול, יש לעשות שימוש בביגוד ארוך על מנת להגן מפני השמש וכן יש להשתמש באזורים המוצלים מפני השמש בעת בילוי בחוץ.

החוקרים מציינים כי ההיענות לטיפול הייתה גבוהה יחסית בקרב הנבדקים בקבוצת ההתערבות. היענות זו הוערכה באמצעות דיווח עצמי של התכיפות הממוצעת של שימוש בקרם הגנה, יומנים של המשתתפים וכן משקלם של בקבוקי הקרם שהוחזרו בתום המחקר.

החוקרים מדווחים כי כ-75% מהנבדקים בקבוצת ההתערבות נענו לטיפול ועשו שימוש יומיומי בקרם להגנה מפני השמש. 25% מנבדקים אלו עשו שימוש בקרם ההגנה גם בחלקי גוף שלא נכללו בהוראות המחקר (כגון גו וגפיים תחתונות).

מאחר ושימוש בקרם דמה כחלק מהמחקר היה לא אתי, נכללו בקבוצת הביקורת גברים ונשים אשר קיבלו הוראה לעשות שימוש בקרם הגנה על פי ראות עיניהם. החוקרים מציינים כי מרבית הנבדקים בקבוצה זו לא עשו שימוש בקרם הגנה (כך ב-38%) או לחילופין עשו בו שימוש פעם או פעמיים בשבוע לכל היותר (35%). 8% מקבוצה זו עשו שימוש בקרם ההגנה שלא בחלקי הגוף שהוזכרו, הם מוסיפים.

החוקרים מציינים כי מידת החשיפה לשמש הייתה דומה בין שתי הקבוצות במהלך תקופת המעקב, וכי כך היה גם ביחס לשימוש בעזרים אחרים להגנה מפני השמש. כך למשל, כ-60% מהמשתתפים בשתי הקבוצות דיווחו על כך שנוהגים לחפש צל כשמבלים בחוץ, וכ-75% דיווחו כי נוהגים לחבוש כובע.

החוקרים מציעים כי המניעה של התפתחות מלנומות כפי שנצפתה במחקר זה עשוי להעיד על אפקט לטנטי של קרם להגנה מפני השמש, מאחר ומרבית הנבדקים בקבוצת ההתערבות הפסיקו למרוח את קרם ההגנה מדי יום עם תום חמש שנות הטיפול הראשונות.

לבסוף, על בסיס דיווחיהם של המשתתפים, נמצא כי 25% מאלו שנכללו בקבוצת ההתערבות המשיכו לעשות שימוש יומיומי בקרם הגנה גם לאחר תום תקופת המחקר, וזאת בהשוואה ל-18% בלבד בקבוצת הביקורת.

J Clin Oncol. 2011.29;257-263

לידיעה במדסקייפ